polkadot
Polkadot (DOT) $ 3.64 3.25%
tron
TRON (TRX) $ 0.246656 2.98%
the-open-network
Toncoin (TON) $ 2.95 3.30%
shiba-inu
Shiba Inu (SHIB) $ 0.000012 2.12%
solana
Solana (SOL) $ 133.11 5.81%
bnb
BNB (BNB) $ 585.87 1.07%
xrp
XRP (XRP) $ 2.09 0.77%
dogecoin
Dogecoin (DOGE) $ 0.15595 1.71%
cardano
Cardano (ADA) $ 0.615105 1.40%
avalanche-2
Avalanche (AVAX) $ 19.23 1.75%
chainlink
Chainlink (LINK) $ 12.43 1.88%
litecoin
Litecoin (LTC) $ 74.77 0.76%
near
NEAR Protocol (NEAR) $ 2.02 0.38%
uniswap
Uniswap (UNI) $ 5.20 0.58%
tether
Tether (USDT) $ 1.00 0.01%
ethereum
Ethereum (ETH) $ 1,593.56 0.79%
bitcoin
Bitcoin (BTC) $ 84,336.60 0.45%

סוחר NFT הורשע בהונאת מס בהיקף 13 מיליון דולר

סוחר NFT הודה כי הסתיר רווחים של מיליוני דולרים ועכשיו הוא צפוי לעונש מאסר בפועל · הגיש דו"חות מס כוזבים לשנים 2021 ו־2022 · הרשויות מזהירות: האכיפה הפדרלית בתחום הקריפטו רק בתחילתה - ומה המצב בישראל?
סוחר NFT הודה כי הסתיר רווחים של מיליוני דולרים ועכשיו הוא צפוי לעונש מאסר בפועל · הגיש דו"חות מס כוזבים לשנים 2021 ו־2022 · הרשויות מזהירות: האכיפה בתחום הקריפטו רק בתחילתה

וויילון וילקוקס, בן 45, הודה שהסתיר הכנסות של עשרות מיליוני שקלים ממכירת נכסים דיגיטליים בשנים 2021–2022.

הרשויות טוענות כי מדובר בהונאה שיטתית, שבוצעה באופן מכוון ומתוחכם, דווקא בתקופה שבה הרשויות בארה"ב החלו להדק את הפיקוח על עסקאות קריפטו. כעת, הוא צפוי לעמוד בפני עונש מקסימלי של שש שנות מאסר, קנס כספי משמעותי ותקופת שחרור תחת פיקוח.

לצד עליית הערך והפופולריות של נכסים דיגיטליים, כך גם גדלה ההשפעה של רגולציה ומיסוי על הסוחרים בתחום. המקרה של וילקוקס ממחיש עד כמה רווחים גבוהים עלולים להפוך לבעיה משפטית כאשר לא מדווחים כחוק – ובעיקר, עד כמה רשויות המס בארה"ב שואפות לייצר הרתעה בתחום שבו הגבולות הכלכליים עדיין לא תמיד ברורים.

רווחי ענק שלא דווחו – וההתעלמות מאותות האזהרה

וילקוקס לא פעל בשוליים של עולם הקריפטו. הוא סחר ב־97 פריטים מתוך CryptoPunks – אחת מקולקציות האמנות הדיגיטלית הראשונות והמשפיעות ביותר שהתבססו על טכנולוגיית בלוקצ'יין. הקולקציה, שכוללת 10,000 דמויות פיקסל ייחודיות שנוצרו על גבי רשת את'ריום, נחשבת לאבן דרך בשוק הטוקנים הבלתי ניתנים להחלפה (Non-Fungible Tokens – NFTs), ולסמל מובהק של גל ההשקעות שהגיע לשיאו בין 2020 ל־2022.

תמונה להמחשה: קולקציית CryptoPunks כוללת 10,000 דמויות פיקסל ייחודיות שנוצרו על רשת את'ריום, והיא נחשבת לאחת מאבני הדרך הראשונות בשוק ה־NFT הגלובלי.
תמונה להמחשה: קולקציית CryptoPunks כוללת 10,000 דמויות פיקסל ייחודיות שנוצרו על רשת את'ריום, והיא נחשבת לאחת מאבני הדרך הראשונות בשוק ה־NFT הגלובלי.

בשנת 2021, מכר וילקוקס 62 פריטי קריפטופאנק תמורת רווח כולל של כ־7.4 מיליון דולר. בשנת 2022 המשיך וילקוקס למכור 35 פריטים נוספים, שהניבו לו עוד 4.9 מיליון דולר. אף על פי שמדובר ברווחים משמעותיים, הוא לא כלל את ההכנסות הללו בדו"חות המס שהגיש לרשויות.

גרוע מכך – בטפסים שהוגשו, סימן וילקוקס תשובה שלילית לשאלה האם ביצע עסקאות בנכסים דיגיטליים. מבחינת החוק האמריקני, מדובר לא רק באי־דיווח אלא בהצהרה כוזבת – אחת ההפרות החמורות ביותר בדיני המס הפדרליים.

על פי נתוני משרד המשפטים, בדו"ח שהגיש עבור שנת 2021 דווחה הכנסה הנמוכה ב־8.5 מיליון דולר מההכנסה בפועל, מה שהביא להפחתת מס של כ־2.1 מיליון דולר. בשנת 2022 הוסתרו הכנסות בגובה של 4.6 מיליון דולר, שהובילו לחיסכון בלתי חוקי במס של כ־1.1 מיליון דולר נוספים.

רגולציה שהולכת ומתהדקת – ומה קורה בישראל?

בזמן שארצות הברית מחמירה את הפיקוח על עסקאות קריפטו, גם בישראל ניכרת מגמה של הידוק רגולציה בתחום. רשות המסים פרסמה לאחרונה טיוטת תקנות לניכוי מס במקור על מכירת נכסים דיגיטליים, אשר צפויות להיכנס לתוקף ביולי 2025. לפי התקנות המוצעות, גופים מפוקחים – כגון בורסות קריפטו מורשות – יחויבו לנכות מס במקור בשיעור של 25% ליחידים ו־23% לחברות בעת מכירת נכסים דיגיטליים.

בישראל טרם נקבעה חובת דיווח אוטומטית מצד פלטפורמות מסחר, אך רשות המסים מגבירה את צעדי האכיפה כלפי מחזיקי נכסים דיגיטליים.
בישראל טרם נקבעה חובת דיווח אוטומטית מצד פלטפורמות מסחר, אך רשות המסים מגבירה את צעדי האכיפה כלפי מחזיקי נכסים דיגיטליים.

בנוסף להצעה להחיל ניכוי מס במקור על מכירת נכסים דיגיטליים, כוללת טיוטת התקנות גם הצעה לפטור מהגשת דוח שנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה. לפי ההצעה, נישום שמכר נכסים דיגיטליים באמצעות גוף מפוקח – כגון בורסה או ברוקר בעל רישיון – לא יחויב בהגשת דוח שנתי, ובלבד שמחזור המכירות השנתי שלו לא עלה על 2.81 מיליון שקלים. המטרה היא להפחית עומס רגולטורי על משקיעים קטנים, כל עוד הדיווח לרשות המסים מבוצע במלואו על ידי הפלטפורמה עצמה.

במקביל, תזכיר חוק נוסף שמקודם בימים אלה מציע לקבוע לראשונה הגדרה חוקית כוללת למונח "נכס דיגיטלי". לפי ההצעה, מדובר ב"נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה, אחסון, מסירה או סחר באמצעים דיגיטליים, תוך שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר". המשמעות המעשית: כל מטבע קריפטוגרפי שלא הונפק על ידי מדינה או בנק מרכזי ייחשב לנכס החייב במס רווחי הון בעת מכירתו או המרתו, בכפוף לכללי הדיווח הקיימים.

עם זאת, בניגוד לארצות הברית, בישראל עדיין אין מנגנון חקיקתי סדור שמחייב פלטפורמות מסחר לדווח לרשויות על כל עסקה. האכיפה מתבצעת בעיקר באמצעים נקודתיים, כגון שליחת מכתבי דרישה להצהרת הון לסוחרי קריפטו. ייתכן שהמהלכים בארצות הברית מהווים רמז לכיוון שאליו גם הרגולציה בישראל תתפתח בשנים הקרובות.

ככל שעולם הקריפטו מתבגר, כך גוברת הדרישה מצד הרשויות לסטנדרטים של אחריות אישית. וילקוקס אינו היחיד – אך הוא מהווה דוגמה מובהקת לסיכון שנוטלים מי שבוחרים להתעלם מהחובות החוקיות. הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, אבל גם המחוקק והרגולטור אינם נשארים מאחור.

דיסקליימר: אין לראות במידע בעמוד זה ובאתר הספוט משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הנו לידיעה כללית בלבד ועלולים ליפול בו טעויות. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.

רוצה לפעול נכון ובביטחון בעולם המטבעות הדיגיטליים?

הצטרף לקבוצת הוואצאפ החינמית שלנו!

קבל עדכוני חדשות חמים על שוק הקריפטו מיד כשהם קורים.

(זה יכול להיות שווה לך הרבה כסף...)

מה את.ה מחפש?

רוצה לפעול נכון ובביטחון בעולם המטבעות הדיגיטליים?

דילוג לתוכן