מה שבעבר סימל את החופש והחדשנות של עולם הקריפטו, הופך כעת לחוליה נוספת בתהליך ההתבגרות של התחום: כספומטים דיגיטליים, שמאפשרים קנייה והמרה של ביטקוין ומטבעות נוספים באופן מיידי, זוכים לתשומת לב גוברת מצד הרגולטורים בארצות הברית – לא כעוינים, אלא כשומרי סף.
המגמה החדשה, שמקיפה מדינות רבות ובהן אריזונה, ארקנסו, קולורדו, איווה, מיין, מרילנד, מינסוטה, נברסקה, צפון דקוטה, ורמונט, ויסקונסין, רוד איילנד ואוקלהומה, נועדה להסדיר את פעילותם של הקיוסקים האלו. גם ערים כמו סטילווטר (מינסוטה), ספרוקיין (וושינגטון) וגרוס פוינט פארמס (מישיגן) לא נשארו אדישות – והובילו מהלכים משלהן, לעיתים עד כדי איסור מוחלט.
רגולציה חדשה, לא רתיעה מהטכנולוגיה
המסר שחוזר מכל הצעות החוק החדשות ברור: המדינה אינה נלחמת בקריפטו, אלא מנסה להבטיח שהשימוש בו ייעשה בצורה אחראית. ברוב המקרים, החקיקה כוללת מגבלות יומיות של 1,000–2,000 דולר למשתמשים חדשים, חובת זיהוי אישי, הצגת אזהרות בולטות מפני הונאות, ולעיתים גם מנגנון החזר כספי במקרה של הונאה – כמו במיין, מינסוטה, רוד איילנד ונברסקה.
חלק מהמדינות, בהן מרילנד ונברסקה, הגבילו גם את גובה העמלות שיכולות החברות לגבות. אחרות, כמו אוקלהומה, דורשות ניתוח בלוקצ'יין כדי לוודא שהכספים אינם מועברים לארנקים המזוהים עם פעילות פלילית. בוויסקונסין נדרש מהחברות גם לרשום את עצמן כנותנות שירותי תשלום ולהציג באופן ברור למשתמשים את כל פרטי העסקה.
שיעור חשוב בדרך לבשלות השוק
עבור התעשייה עצמה, השינויים הם גם אתגר וגם הזדמנות. עמלות שיוגבלו, דרישות לזיהוי משתמשים ודיווח על פעילות – כל אלו יוצרים סף כניסה גבוה יותר, אך גם מביאים את התחום קרוב יותר לסטנדרטים המקובלים בעולם הפיננסי המסורתי.
חברות הפעילות בתחום כבר נערכות להתאים את המודל העסקי שלהן לרוח התקופה. רגולציה צפויה להגביל את שולי הרווח בטווח הקצר – אבל מנגד, היא עשויה להגדיל את קהל היעד ולפתוח את הדלת לשיתופי פעולה מוסדיים.
אם יש מסקנה אחת שאפשר לגזור מהשינויים – היא שהקריפטו כבר מזמן לא משחק של שוליים. ככל שהוא משולב יותר בשיח הציבורי והרגולטורי, כך ברור שהפוטנציאל שלו מובן, גם אם הדרך אליו דורשת סבלנות.