אחרי שנים של דיונים ומחלוקות, רשות המסים ומשרד האוצר בישראל מבקשים לשים סוף לשאלות סביב מיסוי רווחים ממטבעות דיגיטליים. הצעד הזה מגיע בעקבות דוח מבקר המדינה, שחשף הפסד של מיליארדי שקלים בשנה מאי-גביית מס רווחי הון בשוק הקריפטו. כעת, עם הצגת תזכיר חוק חדש, המדינה מבקשת להבהיר סופית: רווחים מהשקעה במטבעות דיגיטליים יחויבו במס, גם אם מטבעות אלו נחשבים למטבעות רשמיים במדינות אחרות.
החוק החדש מביא איתו לא רק דרישה לחיוב מס, אלא גם הזדמנות. ההסדרה הרשמית צפויה לייצר ודאות עבור משקיעים ותעשיינים, שעד כה נאלצו לנווט בחוסר בהירות בנוגע לחבות המס שלהם.
מה החוק החדש אומר למשקיעים?
החוק מציע שני דברים עיקריים: הגדרת מטבעות דיגיטליים כנכס ולא כמטבע, וקביעת תושבותו של המשקיע כבסיס לחיוב מס – ולא המיקום שבו נעשה המסחר עצמו. המשמעות היא שגם אם מדינות אחרות מכירות במטבעות דיגיטליים כמטבע רשמי, בישראל הם ייחשבו לנכס החייב במס רווחי הון. כך, למשל, ביטקוין נחשב למטבע רשמי באל סלבדור, אבל בישראל הוא ימשיך להיחשב לנכס ולא למטבע חוץ, ולכן יחויב במס.
עוד סעיף משמעותי הוא שיעור המס עצמו: רווחים פאסיביים מהשקעה בקריפטו יחויבו במס רווחי הון של 25%, ואילו פעילות עסקית, כמו מסחר במטבעות דיגיטליים כחברה, תחויב במס גבוה יותר – מס חברות או מס שולי, שיכול להגיע עד 50% במקרים מסוימים.
לאן הכסף ילך?
השוק המקומי צומח, ומשרד האוצר מעריך פוטנציאל מס של כ-3 מיליארד שקל בשנה מהמס החדש, סכום קריטי בתקופה שבה המדינה נדרשת להתמודד עם הוצאות ביטחוניות הולכות וגדלות. החוק החדש מבקש להבטיח שהמדינה לא תאבד את ההכנסות הללו. אך מעבר לכך, המדינה רואה במהלך הזה גם קריאה למשקיעים להתנהל בשקיפות ובאחריות.
חובת המס תחול על כל משקיע ישראלי שרכש נכסים דיגיטליים, אפילו אם הם נסחרים וממומשים בחו"ל. לפי החוק, רווחים ממכירת נכס דיגיטלי ייחשבו לרווח שהופק בישראל אם המוכר היה תושב ישראל בזמן הרכישה, או אם הנכס הדיגיטלי עצמו קשור לנכסים או לאנשים בישראל. הסעיף הזה פותר גם את הבעיה הוותיקה של מס על נכסים דיגיטליים בבעלות עולים חדשים ותושבים חוזרים, שעד כה נתפסו כפעילים מחוץ לישראל.
מה המשמעות עבור שוק הקריפטו הישראלי?
מומחים בתחום מעריכים שהחוק יסייע לתעשיית הקריפטו הישראלית לפעול בצורה יציבה וברורה יותר. לדברי ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, מהלך כזה עשוי להפוך את ישראל לאטרקטיבית יותר עבור משקיעים בינלאומיים, מאחר שהוא מצמצם את הסיכון למיסוי כפול ומבהיר את החובות של המשקיעים.
אמנם, ישנם קולות שטוענים כי המהלך הזה "מגיע באיחור", אך בסופו של דבר, החקיקה תומכת בעידן חדש של יציבות רגולטורית, המאפשר למשקיעים ולעסקים בישראל לדעת בדיוק מה נדרש מהם. בעוד מדינות אחרות כבר מקדמות חוקים דומים, הסדרת התחום בישראל עשויה למשוך עוד חברות קריפטו להרחיב את הפעילות בארץ.
תחילת הסדרה והבטחה לצמיחה
החוק החדש הוא צעד ראשון מתוך סדרת חוקים שמשרד האוצר מתכנן לקדם בשנים הקרובות במטרה להסדיר את שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל. אמנם, יש עדיין פערים רגולטוריים בתחום, ומומחים מציינים את הצורך במערכת חוקים כוללת שתעניק ביטחון מלא לעסקים ומשקיעים. אבל אין ספק שזהו צעד בכיוון הנכון, שמעביר מסר ברור לשוק הקריפטו הישראלי ולעולם: ישראל לא מתכוונת לפספס את הפוטנציאל האדיר והצמיחה של התעשייה.
