מאחורי הקלעים של נתוני השוק הפשוטים — כמה ביטקוין נכנס, וכמה יוצא — מסתתרת מגמה שקטה אך משמעותית: ביטקוין עובר ידיים, ולא סתם ידיים, אלא כאלה שמחזיקות חזק.
החברות הציבוריות לבדן רכשו עד כה כ־158 אלף מטבעות — כמעט כל מה שצפוי להיכנס למחזור השנה. כשמוסיפים לכך את קרנות הסל והחברות הפרטיות, המספר מטפס כמעט ל־193 אלף — כמות שעולה על ההיצע הצפוי בכ־17%.
המשמעות ברורה: גופים מוסדיים סופגים את כל הביטקוין החדש — וגם נוגסים באחזקות קיימות. התוצאה היא לא רק שינוי בשיווי המשקל בין ביקוש להיצע, אלא גם שינוי עמוק בזהות של מחזיקי המטבע. פחות אחזקות קצרות טווח שמתחלפות כל הזמן — יותר החזקה מוסדית שנועלת את המטבע בטווח הארוך.
כשרוב הביטקוין החדש הולך ישירות למאזנים
בתוך ארבעה חודשים בלבד, הציבור המוסדי רכש כמעט את כל הביטקוין שצפוי להיכנס למחזור השנה. Strategy (לשעבר מיקרוסטרטג׳י), החברה הבולטת ביותר בזירה, אחראית לבדה לרכישת כ־107 אלף מטבעות — נתון שממקם אותה לא רק כמשקיעה הגדולה ביותר אלא גם כשחקנית שיש לה השפעה ישירה על הנזילות של השוק.
אבל זו לא רק Strategy. השנה רואים גם כניסה מחודשת של חברות כרייה, לצד תאגידים אשר מוסיפים ביטקוין למאזן שלהם כנכס אסטרטגי, וכן גופים פיננסיים נוספים — מגזרים שבעבר לא היו בהכרח חלק מהשיח. כל אלו רוכשים, מחזיקים ולא ממהרים למכור. במילים אחרות, מדובר בהסטה שקטה אך עקבית של הביטקוין — מידיים פעילות לידיים סגורות.
שוק בלי היצע: ההשלכות של צמצום נזילות
התוצאה של מהלך כזה אינה מורגשת מיד — אבל היא מצטברת. כבר כיום, אחוז משמעותי מהביטקוין נמצא במאזני חברות שאין להן אינטרס לסחור בו בטווח הקצר. כשיותר ביטקוין נעול במאזנים, כמות המטבעות הזמינים למסחר בשווקים המשניים פוחתת. זה מגביר את הרגישות של השוק לשינויים בביקוש — גם כאלה קטנים יחסית.
בשנת 2024, גופים מוסדיים רכשו פי ארבעה מכמות הביטקוין שנכרו באותה שנה. ב-2025 המגמה נמשכת, גם אם בקצב מתון יותר. הרכישות כבר לא מגיעות רק מהבום של אישורי ה-ETF, אלא ממנגנון שהפך שיטתי. אם לא יחול שינוי דרמטי בגישה או במדיניות המכירה של הגופים האלו — השוק נכנס לעידן חדש, שבו שוק הביטקוין כבר לא שייך ל"כולם", אלא בעיקר למי שיכול להחזיק חזק ולחשוב שנים קדימה.
