מבט חטוף על שוק הקריפטו ב-2025 יכול לבלבל: הביטקוין הגיע לשיאים חדשים, בתי השקעות גוזרים עליו קופון, רגולטורים עוסקים בו יומם ולילה, וממשלת ארצות הברית כבר (כמעט) משלבת אותו ברזרבות. אבל בתוך כל הרעש הזה, הנתונים עצמם מספרים סיפור אחר – שקט, ומעניין הרבה יותר.
לפי דוח חדש של River, חברת שירותים פיננסיים המתמחה בביטקוין, רק 4% מאוכלוסיית העולם מחזיקים כיום במטבע הדיגיטלי הראשון. מדובר בנתון שמתייחס לאימוץ ברמת הפרט – כלומר, כמה אנשים מחזיקים בפועל בביטקוין בארנק או בבורסה. אך כשמרחיבים את המבט לרמת המערכת כולה – מוסדות, ממשלות, בנקים ותאגידים – שיעור האימוץ צונח ל-3% בלבד. במילים אחרות: הציבור מתחיל לאמץ, אך השוק המוסדי עוד כמעט לא נכנס.
מה באמת עומד מאחורי המספרים – ולמה רק 3% ממומש
כדי להבין את עומק הנתון הזה, צריך להסתכל מעבר לאחוזים. לפי River, האחוז הזה לא מייצג רק את מספר המחזיקים, אלא את מידת החדירה של רעיון הביטקוין לתוך המערכת הכלכלית העולמית. לשם כך, הם מגדירים את מה שנקרא "שוק יעד כולל" – מונח שמנסה לכמת את סך הגורמים הפוטנציאליים שיכולים לאמץ את ביטקוין: החל ממשלות, דרך תאגידים ועד לאזרחים מן השורה.
כששוקלים את החלק היחסי שבו מוסדות פיננסיים עדיין כמעט ואינם נוגעים בביטקוין – רק כ-1% מהשוק המוסדי העולמי נוגע בו בצורה ישירה – ואת רמת ההחזקה הפרטית הנמוכה, מגיעים למסקנה שהאימוץ הגלובלי נמצא עדיין בשלביו הראשונים. במילים אחרות, למרות ההתקדמות, הביטקוין נמצא עדיין בצעדיו הראשונים מבחינת אימוץ רחב היקף.
השוק הגדול עוד לפנינו
את ההערכה שלפיה ביטקוין נמצא רק ב-3% מהפוטנציאל שלו, ביססה River על חישוב של מה שהיא מגדירה כ"שוק היעד הכולל" – כלומר, כלל הגורמים הפוטנציאליים שיכולים לאמץ את המטבע: ממשלות, תאגידים, מוסדות פיננסיים ואנשים פרטיים. כשמשקללים את החלק הקטן יחסית של הגופים המוסדיים שכבר מחזיקים בביטקוין, יחד עם שיעור ההחזקה הפרטי שעדיין נמוך, מתקבלת תמונת מצב שממקמת את המטבע הדיגיטלי בשלב ראשוני מאוד של אימוץ עולמי.
מבחינה גאוגרפית, צפון אמריקה מובילה את האימוץ, כאשר בארצות הברית לבדה מחזיקים 14% מהאזרחים בביטקוין. לעומת זאת, באפריקה הפערים הדיגיטליים והכלכליים ממשיכים להקשות, ושיעור ההחזקה עומד על 1.6% בלבד.
חינוך פיננסי או חסם פסיכולוגי?
הסיבה המרכזית להאטה באימוץ נוגעת לפחות להבנה מאשר לחשש. הדוח מציין כי חוסר ההשכלה הפיננסית והטכנולוגית, במיוחד במדינות מתפתחות, מעכב את ההתפשטות של ביטקוין. יחד עם התנודתיות הגבוהה של המטבע – תכונה שהופכת אותו לפחות נוח כאמצעי תשלום יומיומי – רבים נרתעים מלהשתמש בו כאמצעי לשמירה על ערך.
הפער הזה מורגש במיוחד בכלכלה העולמית. בעוד שתושבי מדינות כמו ונצואלה, ארגנטינה ואפילו טורקיה פונים למטבעות יציבים הצמודים לדולר – כמו USDT או USDC – כדי להגן על ערך הכסף שלהם, ביטקוין עצמו נתפס לעיתים כ"נכס מסוכן מדי", בעיקר בגלל התנודתיות הגבוהה.
ובינתיים בארצות הברית: הביטקוין כבר נכנס לרזרבות
נקודת אור שמציין הדוח היא ההתקדמות בזירה המוסדית. כך לדוגמה, לאחרונה הפך הביטקוין לרכיב רשמי ברזרבות הפדרליות של ארצות הברית – צעד סימבולי אך משמעותי. שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אף הכריז בפסגת הקריפטו בבית הלבן כי ארצות הברית תשתמש בסטייבלקוינס כדי לשמר את מעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי.
כל זה לא אומר שהביטקוין מוכן לתפוס את מקומו כתחליף מלא למטבעות פיאט – לפחות לא בעתיד הנראה לעין.
אבל העובדה שעד כה רק 4% מאוכלוסיית העולם מחזיקה בו, לא מצביעה על כישלון – אלא על פוטנציאל עולמי שעוד לא מומש. לכן, השנים הקרובות לא רק יכריעו אם הביטקוין יזכה לאימוץ רחב יותר – הן יכתיבו מה יהיה מקומו האמיתי במערכת הפיננסית של המאה ה־21.
