חמש שנים לאחר שוויתרה על פרויקט Libra/Diem – ניסיון שאפתני ליצור מטבע דיגיטלי עולמי שנבלם על ידי הרגולטורים – חברת מטא (פייסבוק לשעבר) מנסה שוב את מזלה בזירה הקריפטוגרפית. על פי דיווח של Fortune, ענקית הטכנולוגיה שוקלת להשיק סטייבלקוין, מטבע יציב חדש שישמש ככלי לניהול תשלומים, צעד שעשוי להחזיר אותה למרכז השיח הפיננסי-דיגיטלי.
אם אכן תתקדם, מטא תיכנס לזירה חמה במיוחד. תחום הסטייבלקוינים, מטבעות דיגיטליים הצמודים לערך של מטבע פיאט כמו הדולר, הפך לאחת הזירות המרכזיות בהן נפגשים עולם הקריפטו והממסד הפיננסי, עם כניסת שחקנים כמו PayPal, Stripe, Bank of America ו-Standard Chartered לתחום, שוק הסטייבלקוינים חווה התבגרות מואצת ומעבר ממטבעות קריפטוגרפיים בלבד לכלי תשלום מרכזיים.
בבנק סטנדרט צ'רטרד (Standard Chartered) מעריכים כי שוק הסטייבלקוינים עשוי להגיע לשווי כולל של כ-2 טריליון דולר עד 2028. כך שגם מבחינת עיתוי, ייתכן שמטא עולה שוב לרכבת בזמן הנכון.
פנים חדשות, כוונות ברורות
כדי להוביל את המהלך החדש, גייסה מטא את ג'ינג'ר בייקר לתפקיד סמנכ״לית מוצר. בייקר מגיעה עם רקע מובהק בקריפטו – בחירה שאינה מקרית, אלא עדות לכך שמדובר בניסיון מחודש ומפוקח הרבה יותר. בעברה ניהלה בייקר יוזמות הקשורות לטכנולוגיות תשלומים מבוזרות והייתה שותפה לפיתוח פתרונות פיננסיים מבוססי בלוקצ'יין, מה שממקם אותה בעמדה אסטרטגית לקידום היוזמה החדשה של מטא.
בייקר צפויה להוביל את פיתוח הסטייבלקוין ולהבטיח שהפעם החברה לא תיתקל שוב בקיר הרגולטורי שפירק את Libra/Diem עוד לפני שנשמה את נשימתה הראשונה. מעבר לצד הטכנולוגי, היא תידרש לנווט במערכת יחסים רגישה עם רגולטורים ברחבי העולם, במיוחד בארצות הברית, שם כל צעד בתחום הקריפטו עובר תחת זכוכית מגדלת.
השאלה המרכזית היא האם לקחי העבר הופנמו – והאם החברה מצליחה ליישר קו עם הדרישות המשתנות של המחוקקים, במיוחד בארצות הברית. ההצלחה של המהלך הזה תתבסס לא רק על האסטרטגיה העסקית של מטא, אלא גם על יכולתה להציג מידה גבוהה של שקיפות ושיתוף פעולה רגולטורי שטרם אפיין את יוזמות העבר שלה בתחום.
מתחת לרדאר, מעל הפוליטיקה
אבל לא רק מטא עוסקת בסטייבלקוינים – גם בוושינגטון מתרחש קרב אחר, שקט הרבה פחות. הצעת החוק בשם GENIUS Act, שנועדה להסדיר פדרלית את תחום הסטייבלקוינים הצמודים לדולר, נכשלה לאחרונה בהשגת הרוב הדרוש בסנאט לפתיחת דיון רשמי, לאחר שחברי קונגרס הביעו שורת הסתייגויות. בין היתר, עלו חששות מהיעדר מנגנוני פיקוח על מאגרי המטבע, היעדר הגנות צרכניות מספקות, ופוטנציאל לשימוש לרעה במטבעות דיגיטליים – כולל הלבנת הון ומניפולציות בשוק.
לתוך המתח הזה נכנס גם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, דרך חברת World Liberty Financial והמיזם הקריפטוגרפי USD1, שזכה להשקעה של 2 מיליארד דולר מקרן באבו דאבי. המעורבות הישירה של טראמפ בתחום רגיש כמו סטייבלקוינים מעוררת ביקורת חריפה מצד מחוקקים, שטוענים לניגוד עניינים ולחשש מהשפעה פוליטית על רגולציה שעדיין מתגבשת.
העובדה שהצעת החוק נבלמה אינה מסמלת סוף פסוק, אבל היא כן מדגישה עד כמה הדרך לרגולציה ברורה בארה"ב עודנה ארוכה – במיוחד כששחקנים כמו מטא שוקלים לחזור למגרש.
