הסולידיים פונים לקריפטו · אסיה מאותתת על שינוי תפיסתי עמוק
במה שנראה כמו שינוי כיוון בשוק ההון המסורתי באסיה, משפחות אמידות ובעלות שליטה במשרדי השקעות פרטיים מגדילות משמעותית את החשיפה שלהן לקריפטו. לפי דברי מנהלים בכירים בתעשייה, גל חדש של התעניינות מצד לקוחות עתירי ממון מציף את הפלטפורמות למסחר דיגיטלי, ואת קרנות ההשקעה המתמחות בנכסים מבוזרים.
ג'ייסון הואנג, מייסד קרן הקריפטו הסינגפורית NextGen Digital Venture, מדווח כי גייס למעלה מ-100 מיליון דולר בתוך מספר חודשים בלבד. לדבריו, הגל החדש מובל על ידי יזמי פינטק ובני הדור השני והשלישי של משפחות הון, שכבר לא מסתפקים בהחזקת ETF מבוסס ביטקוין – אלא מעוניינים להבין מה ההבדל בין מסחר מבוסס טוקנים, לבין אסטרטגיות מתקדמות של תשואה שוק ניטרלית כמו ארביטראז'.
“זו לא רק סקרנות”, מסביר סעד אחמד, ראש אזור אסיה פסיפיק בבורסת Gemini. “יש כאן התבגרות של כל תחום הנכסים הדיגיטליים – והלקוחות מרגישים את זה”.
חקיקה נוחה ומחירים שוברי שיאים דוחפים קדימה
אחת הסיבות המרכזיות לעניין המחודש בקריפטו מגיעה מהמישור הרגולטורי: בחודש האחרון העבירה הונג קונג חקיקה חדשה להסדרת השימוש בסטייבלקוינס – צעד שנתפס כקריצה למשקיעים מוסדיים. גם בארצות הברית, אישור חוק ה-GENIUS תחת ממשלו של דונלד טראמפ נתן דחיפה נוספת לשוק.
השפעת החוקים לא איחרה להגיע: לפי נתוני פלטפורמת המחקר CryptoQuant, שלוש הבורסות המרכזיות בדרום קוריאה רשמו עלייה של 17% בהיקף המסחר הכולל מאז תחילת השנה, עם קפיצה של יותר מ-20% במסחר היומי.
ובזמן שהמסחר מתרחב – הביטקוין שוברים שיאים: במהלך אוגוסט חצה המטבע את רף 124 אלף הדולר, כשהוא מושך אליו משקיעים שמחפשים גידור מול שוקי המניות והאג"ח המסורתיים.
משפחות סיניות שואפות ל-5% קריפטו בתיק ההשקעות
בנק ההשקעות "UBS" מדווח כי חלק ממשרדי המשקיעים של משפחות ממוצא סיני שואפים ליעד ברור – להחזיק כ-5% מהתיק שלהם בקריפטו. מדובר בתפיסה שמתרחקת ממודל ההשקעות המסורתי, ומביאה בחשבון את הקורלציה הנמוכה של ביטקוין מול שווקים מסורתיים.
בלייטהאוס קנטון, גוף ניהול עושר בסינגפור, מספרים כי לקוחות מתוחכמים יותר כבר מיישמים אסטרטגיות של מסחר מבוסס פערים בשווקים – לא רק החזקה פשוטה. גם בבורסת HashKey מהונג קונג מדווחים על עלייה של 85% בכמות המשתמשים הרשומים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
האם מדובר בשינוי עומק בשוק, או בגל חולף של אופנה פיננסית? אם לשפוט לפי כמות הכסף שנכנסת – לפחות באסיה, התשובה כבר ברורה.