אם לשפוט לפי הסקרים, הבחירות הקרובות בדרום קוריאה עשויות להפוך לנקודת מפנה דרמטית גם בשוק הקריפטו.
לי ג'אי-מיונג, המועמד המוביל לנשיאות ומנהיג המפלגה הדמוקרטית השמאלית, התחייב כי במידה וייבחר – יסיר את האיסור על קרנות סל מבוססות ביטקוין (Spot ETFs), מהלך שעד כה נחסם על ידי הרגולציה הפיננסית במדינה.
בדברים שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו ב-6 במאי, כתב לי: "אציג קרנות סל לנכסים וירטואליים, ואקים מערכת פיקוח משולבת שתבטיח סביבה בטוחה להשקעה בתחום." הבטחה זו, שהיא חלק מתוכנית כלכלית רחבה לצעירים, כוללת גם תוכנית חיסכון עם ריבית מועדפת ותשתית לתכנון פיננסי לדור החדש של המשקיעים.
יותר מהבטחת בחירות: מערכת שלמה בדרך לשינוי
זו אינה סיסמה ריקה – לפחות לפי ההתייחסות הרשמית מצד הרגולטור. יו"ר ועדת השירותים הפיננסיים (FSC), קים ביונג-הוואן, הצהיר בפומבי כי הוא "מסכים עם הכיוון שנקבע על ידי הבטחות הבחירות", ואף הבטיח כי יפתח דיונים עם הממשל הבא לצורך מימוש ההמלצות. מדובר בצעד חריג שבו רגולטור פיננסי מגיב בזמן אמת על יוזמה פוליטית, עוד בטרם תוצאות הבחירות, ובעצם מאותת תמיכה בגישה מתונה ופתוחה יותר כלפי שוק הקריפטו.
נכון להיום, החקיקה הדרום-קוריאנית אינה מאפשרת הנפקה או מסחר מקומי בקרנות סל קריפטו, לאחר שה-FSC קבע כי אין בסיס חוקי לכך שמטבעות כמו ביטקוין יוגדרו כ"נכסים בסיסיים" במסגרת מוצרי השקעה מוסדיים.
משבר הדור הצעיר והפתרון הדיגיטלי
מאחורי ההכרזה של לי עומדת תובנה עמוקה יותר: הקושי הכלכלי של צעירי קוריאה – מחירי הדיור, שוק עבודה מתוח, וצמיחה מוגבלת של הון עצמי – כבר אינו עניין פרטי אלא תסמין למבנה כלכלי שדורש תיקון. "הקשיים שצעירים חווים היום אינם בעיה פרטית," כתב לי. "זו משבר מבני שנוצר בשל מחסור בהזדמנויות. אני מתכוון לשנות את זה."
המסר הזה, מתברר, מוצא הד נרחב בציבור. לי נהנה כיום מתמיכה של כ-50% מהבוחרים, ונתוני פלטפורמת ההימורים המבוזרת Polymarket מצביעים על הסתברות של 87% לבחירתו. ברקע עומדת ההדחה המתוקשרת של הנשיא הקודם, יון סוק-יול, שהודח לאחר שהכריז על מצב חירום צבאי ועורר סערה ציבורית רחבה.
הקריפטו הפך לזירה פוליטית
לי אינו לבדו במגרש הזה. גם יריבו, קים מון-סו ממפלגת השלטון הימנית "כוח העם", הבטיח להפסיק את האיסור על קרנות סל קריפטו. לצד זאת, הוא התחייב לבטל את מדיניות "בורסה אחת – בנק אחד" ולגבש רגולציה חדשה למטבעות היציבים (סטייבלקוינס).
במדינה שבה כ-16 מיליון אזרחים – כמעט שליש מהאוכלוסייה – מחזיקים חשבון קריפטו, זו אינה עוד נישה טכנולוגית. זו כבר סוגיה כלכלית, חברתית, וכעת גם פוליטית.
