תעשיית הסטייבלקוינים נמצאת בנקודת מפנה. מצד אחד, מדובר באחד התחומים הצומחים ביותר במערכת הפיננסית הגלובלית, עם ביקוש הולך וגובר מצד משקיעים, מוסדות פיננסיים ואפילו ממשלות. מצד שני, הלחץ הרגולטורי גובר, במיוחד מצד הרשויות בארה"ב, המבקשות לקבוע כללים ברורים יותר לשוק שמגלגל מאות מיליארדי דולרים.
בתוך הסערה הזו, טת'ר (Tether) – החברה שמנפיקה את USDT, הסטייבלקוין הגדול בעולם עם שווי שוק של מעל 142 מיליארד דולר – מחפשת לשמור על מעמדה המוביל. בניגוד לחברות קריפטו אחרות שנוקטות בגישה מתגוננת מול הרגולטורים, טת'ר בוחרת בגישה פרואקטיבית: היא מקיימת מגעים ישירים עם מחוקקים במטרה להשפיע על עיצוב המדיניות שתעצב את עתיד תחום הסטייבלקוינים בארה"ב.
עידן חדש של פיקוח בארה"ב
על פי דיווח של Fox Business, טת'ר משתפת פעולה עם חברי הקונגרס בריאן סטייל (Bryan Steil) ופרנץ' היל (French Hill), שהציגו לאחרונה את חוק ה-STABLE – יוזמה שנועדה ליצור מסגרת רגולטורית אחידה לפיקוח על מטבעות יציבים.
החוק נועד להבטיח יציבות פיננסית ושקיפות, אך הוא גם עלול להטיל מגבלות שיאלצו חלק מהמנפיקות לשנות את מודל הפעולה שלהן.
לצד החוק הזה, טת'ר פועלת גם מול שתי הצעות חוק נוספות, מתוך הבנה שהמדיניות שתעוצב כעת בוושינגטון עשויה להיות גורלית עבור החברה והתעשייה כולה. מנכ"ל טת'ר, פאולו ארדואינו, הבהיר כי החברה לא מתכוונת לוותר על השוק האמריקאי: "אנחנו לא נוותר על טת'ר רק בגלל הצורך להסתגל לרגולציה בארה"ב. יש עדיין חוסר ודאות לגבי איך החוקים ייראו, ולכן חשוב לנו שקולנו יישמע בתהליך החקיקה".
אם תבחר לפעול תחת הרגולציה האמריקאית, טת'ר תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות יותר, כולל ביקורות חודשיות על יתרותיה באמצעות משרד רואי חשבון מבוסס בארה"ב ושמירה על יחס ביטחונות של 1:1 לכל דולר המונפק. המשמעות היא שקיפות רבה יותר – אך גם מגבלות שיחייבו את החברה לפעול בזהירות רבה יותר בניהול רזרבותיה.
מנוף לחיזוק מעמד הדולר
מעבר למהלכים הרגולטוריים, גם הפדרל ריזרב מזהה את הפוטנציאל של סטייבלקוינים כמנוף לחיזוק מעמדו של הדולר בזירה הגלובלית. מושל הפדרל ריזרב, כריסטופר וולר, ציין לאחרונה כי סטייבלקוינים צמודי דולר עשויים להרחיב את השימוש במטבע האמריקאי ברחבי העולם ולבסס את מעמדו כמטבע הרזרבה המרכזי.
הגורם המרכזי לכך הוא האופן שבו מנפיקות הסטייבלקוינים משתמשות באג"ח ממשלתיות של ארה"ב להבטחת יציבות המטבעות שלהן. כך, הן לא רק מספקות ביטחון למשתמשים אלא גם מגבירות את הביקוש לנכסי חוב אמריקאיים – מה שמחזק את שוק ההון של ארה"ב ותומך במימון פעילות הממשלה הפדרלית.
עם זאת, לצד הפוטנציאל הכלכלי, וולר גם הצביע על סיכונים משמעותיים בתחום. אחד המרכזיים שבהם הוא "דה-פג" (Depeg) – מצב שבו סטייבלקוין מאבד את הצמדתו לדולר, תופעה שעלולה לערער את אמון המשקיעים ולגרום לפדיונות מהירים, כפי שנראה בעבר בקריסות של מטבעות יציבים מסוימים.
בנוסף, וולר הביע חשש מפני פרגמנטציה של השוק – תרחיש שבו מספר גדול מדי של גופים ינפיקו סטייבלקוינים משלהם ללא פיקוח אחיד, מה שעלול לערער את היציבות הפיננסית.
לדבריו, הפתרון טמון בגישה רגולטורית מאוזנת – כזו שתצמצם את הסיכונים תוך שמירה על חופש הפעולה של השוק. הוא הדגיש כי על הרגולטורים לקבוע כללים ברורים שיבטיחו תחרות הוגנת ויציבות פיננסית, תוך תיאום עם רשויות במדינות נוספות, ולא רק בתוך ארה"ב.
המגמה הנוכחית מצביעה על כך שהסטייבלקוינים לא יישארו מחוץ לפיקוח לאורך זמן. ארה"ב מכירה בתפקידם המרכזי במערכת הפיננסית, אך מבקשת להבטיח שהצמיחה בתחום לא תבוא על חשבון היציבות הכלכלית. השאלה שנותרה פתוחה היא האם הרגולציה תאפשר לחדשנות להמשיך ולצמוח – או שמא היא תהפוך למחסום עבור התעשייה.
