נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, חתם על צו נשיאותי חדש שמבקש להגדיר מדיניות ידידותית לקריפטו וליצור רגולציה ברורה שתאפשר לתעשייה לשגשג. מדובר בשינוי כיוון משמעותי מהגישה הקודמת של הממשל האמריקאי, שהתאפיינה ברגולציה מחמירה ובמאבקים משפטיים מול חברות הקריפטו הגדולות.
הצו מורה על הקמת צוות עבודה ממשלתי, בראשות דיוויד סאקס, שיפעל להסיר חסמים רגולטוריים, יבטיח גישה הוגנת לשירותים בנקאיים עבור חברות קריפטו, ויבחן את האפשרות להקים "מלאי נכסים דיגיטליים לאומי" – צעד שעשוי להפוך את ארה"ב למדינה הראשונה בעולם שמנהלת עתודות קריפטוגרפיות רשמיות. לצד זאת, טראמפ מבצע מהלך תקיף כשהוא אוסר לחלוטין על יצירת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC), בטענה שמדובר באיום על הפרטיות והריבונות הפיננסית של האזרחים.
אך האם הצו הזה באמת מסוגל לחולל שינוי משמעותי בתעשיית הקריפטו, או שמדובר בעיקר בצעד פוליטי שנועד למשוך את קהילת הקריפטו לקראת הבחירות הבאות?
ביטול הגבלות רגולטוריות והבטחת גישה בנקאית – הבשורה לתעשייה
אחת הבעיות המרכזיות שעמן התמודדה תעשיית הקריפטו בשנים האחרונות היא חוסר הוודאות הרגולטורית, שהובילה לפעולות אכיפה אגרסיביות מצד ה-SEC ורשויות אחרות. תחת ממשל ביידן, חברות קריפטו רבות, כולל בורסות גדולות כמו Binance ו-Coinbase, נאלצו להתמודד עם תביעות שהאשימו אותן בפעילות בלתי חוקית, והבנקים האמריקאיים נמנעו מלתת שירותים לחברות בתחום, מחשש לסנקציות רגולטוריות.
כעת, טראמפ מבקש לשנות את התמונה. הצו החדש מורה לרגולטורים הפדרליים להסיר מכשולים שמונעים מחברות קריפטו גישה לשירותים בנקאיים וליצור מסגרת שתאפשר להן לפעול בתוך המערכת הפיננסית בצורה חוקית ושקופה. משמעות המהלך היא שהבנקים לא יוכלו לסרב לספק שירותים לחברות קריפטו רק בשל אופיין, מהלך שעשוי להגביר משמעותית את היציבות של התעשייה.
בנוסף, הצו מחייב את צוות העבודה החדש לזהות את כל הרגולציות הקיימות הנוגעות לקריפטו בתוך 30 יום, ולהגיש המלצות לשינויים או ביטולים בתוך 60 יום. בתוך חצי שנה, הצוות אמור להציג מסגרת רגולטורית חדשה שתגדיר כיצד יפעל שוק הקריפטו בארה"ב.
הקמת מלאי קריפטו לאומי והאיסור המפתיע
אחד הסעיפים המעניינים ביותר בצו עוסק בבחינת האפשרות להקים "מלאי נכסים דיגיטליים לאומי". הרעיון הוא לאפשר לממשל הפדרלי להחזיק ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים שנתפסו במסגרת חקירות פליליות, ובכך להפוך אותם לנכס אסטרטגי של המדינה.
מדובר ברעיון חדשני שעשוי לסמן את ארה"ב כמובילה עולמית בתחום הקריפטו. אם הממשל יבחר להחזיק בעתודות ביטקוין, הדבר עשוי להגביר את האמון במטבעות הדיגיטליים ולהוות תקדים שעשוי להשפיע גם על מדינות נוספות. עם זאת, עדיין לא ברור כיצד ייושם המהלך, והאם יהיה צורך באישור של הקונגרס לשם כך.
במקביל, טראמפ מציב קו אדום ברור כשהוא אוסר על הבנק הפדרלי להנפיק מטבע דיגיטלי רשמי. בעוד שמדינות רבות, כולל האיחוד האירופי וסין, מקדמות מטבעות דיגיטליים ממשלתיים (CBDCs), טראמפ מבהיר כי בארה"ב זה לא יקרה. לדבריו, יצירת CBDC תהווה סכנה לפרטיות האזרחים ותעניק לממשלה כוח מופרז לפקח על העסקאות הפיננסיות של הציבור.
האיסור הזה מהווה נקודת ניגוד חדה למדיניות הבנק המרכזי האמריקאי, שבחן בשנים האחרונות את האפשרות להשקת דולר דיגיטלי. כעת, נראה שהכיוון הזה נחסם לחלוטין, לפחות כל עוד טראמפ נמצא בבית הלבן.
האם מדובר בצעד אמיתי או במהלך פוליטי?
למרות הצהרותיו של טראמפ, צו נשיאותי לבדו אינו יכול לשנות את חוקי הרגולציה בארה"ב, שכן רשויות עצמאיות כמו ה-SEC (הרשות לניירות ערך) וה-CFTC (הרשות למסחר בחוזים עתידיים על סחורות), אינן מחויבות לקבוע את מדיניותן על פי הוראות הנשיא. הקונגרס, שבו יש לרפובליקנים רוב, צפוי לשחק תפקיד מרכזי בעיצוב הרגולציה, והשאלה הגדולה היא האם המחוקקים יקדמו חקיקה שתהפוך את ההצהרות של טראמפ למציאות.
גם בקרב הקהילה הפיננסית והרגולטורית יש חילוקי דעות באשר להשפעת הצו. בעוד שתומכי הקריפטו מברכים על הצעד ומקווים שהוא יביא לסביבה רגולטורית יציבה וברורה יותר, אחרים טוענים כי מדובר בעיקר במהלך פוליטי שנועד למשוך את תומכי הקריפטו לקראת הבחירות הבאות.
השוק, מצדו, הגיב במהירות: הביטקוין זינק באופן זמני מעל 106,000 דולר לאחר פרסום הצו, אך חזר במהרה לרמות של כ-103,500 דולר, מה שמעיד על כך שמשקיעים עדיין ממתינים לראות כיצד תתפתח המדיניות בפועל.
בסופו של דבר, הצו הנשיאותי מסמן כיוון ברור – אך הדרך ליישום מעשי עוד ארוכה. מה שיקבע את עתיד הקריפטו בארה"ב אינו רק הצהרות הנשיא, אלא הפעולות בפועל של הרגולטורים, הקונגרס והשחקנים המוסדיים.
