עולם הקריפטו, שתמיד התגאה בחופש ובאנונימיות שלו, הולך ומשתנה. הודעת ישראל על הצטרפות לתקן ה־CARF (Crypto-Asset Reporting Framework) של ה־OECD מסמנת עידן חדש שבו גבולות נפרצים – ולאו דווקא בזכות הטכנולוגיה. מדובר במהלך רחב היקף שנועד לחשוף את נכסי הקריפטו לעיני הרשויות, ולשלב אותם במערכת פיננסית מפוקחת יותר. ההודעה מגיעה בהמשך לתזכיר החוק שהציגה לאחרונה רשות המסים, שקובע כי רווחים ממטבעות דיגיטליים יחויבו במס רווחי הון של 25%.
למה זה חשוב? כי בשוק שבו 200 אלף ישראלים מחזיקים בנכסי קריפטו, אך רק כמה מאות מהם מדווחים על רווחים, מדובר בשינוי יסודי. התקן, שצפוי להיכנס לתוקף ב־2027, יחייב פלטפורמות מסחר, בנקים וגורמים פיננסיים אחרים להעביר מידע על עסקאות ונכסים דיגיטליים באופן אוטומטי בין המדינות המשתתפות. ואם חשבתם שתוכלו להתחמק – תחשבו שוב.
מה זה אומר לנו, הישראלים?
מדובר במהלך שלא צמח ביום אחד. שוק הקריפטו הפך בשנים האחרונות לשדה קרב עבור רשויות המס ברחבי העולם. בזכות טכנולוגיות מבוזרות והיעדר מתווכים מסורתיים, נכסי הקריפטו יצרו מציאות חדשה שבה ניתן להעביר ולהחזיק מיליונים – כמעט ללא עקבות.
כאן נכנס ה־CARF, יוזמה גלובלית שהחלה במדינות ה־G20 פורום הכולל את הכלכלות הגדולות בעולם) ונועדה לתת מענה לבעיה. התקן מבוסס על מודלים קיימים כמו ה־CRS (Common Reporting Standard), שכבר הוכיח את עצמו בהעברת מידע פיננסי בין מדינות. אבל יש כאן טוויסט: במקום להתמקד בחשבונות בנק מסורתיים, ה־CARF תפור בדיוק לעולם הקריפטו – מהביטקוין ועד הפלטפורמות המתקדמות ביותר.
עבור מחזיקי קריפטו ישראלים, מדובר באזהרה ברורה: עידן ההסתתרות מאחורי ארנקים דיגיטליים ושמות בדויים עומד להסתיים. אם אתם מחזיקים נכסים בפלטפורמות מחוץ לישראל, המידע הזה יועבר לרשויות המס כאן, ואם לא דיווחתם – תהיו חשופים לסנקציות כבדות.
אבל זה לא רק עניין של פחד מעונש. המהלך הזה עשוי לשנות את כללי המשחק בשוק. הפלטפורמות שעד היום נהנו מחוסר פיקוח יחויבו לעמוד בתקנים מחמירים, כולל תהליכי "הכר את הלקוח" (KYC). במילים אחרות, אי אפשר יהיה יותר לפעול מאחורי הקלעים – גם עבור החברות וגם עבור המשתמשים.
האם זה באמת ישנה משהו?
על פניו, נראה שכן. דו"ח מבקר המדינה מצא שרק אחוז קטן ממחזיקי הקריפטו בישראל מדווחים על הרווחים שלהם, מה שמוביל להפסד מס של מיליארדי שקלים בשנה. התקן החדש אמור לצמצם את הפער הזה – לפחות עבור אלה שמנהלים את הנכסים שלהם מחוץ לגבולות ישראל.
ועדיין, יש מי שטוענים שזה לא מספיק. הפלטפורמות הגדולות אולי יצייתו לחוקים החדשים, אבל מה עם ארנקים מבוזרים או אפליקציות שלא כפופות לרגולציה? כאן צפויה לישראל עבודה נוספת – מצד אחד להגביר את האכיפה, ומצד שני להציע פתרונות למי שמבקש לדווח מרצון ולסגור את החוב מול המדינה.
למחזיקי הקריפטו בישראל יש זמן להתארגן, אבל הזמן הזה הולך ומתקצר. עם כניסת התקן לתוקף, מידע על כל העברות, קניות ומכירות צפוי להגיע ישירות לרשויות המס. מומחים ממליצים להתחיל לדווח כבר עכשיו, לנצל את חלון ההזדמנות לגילוי מרצון ולהימנע מסיכונים מיותרים.
המסר ברור: הקריפטו ממשיך להתפתח, והמעבר לעולם מפוקח ושקוף יותר הוא הזדמנות עבור כולם – ממשקיעים קטנים ועד שחקנים גדולים – להיכנס למגרש שבו הכללים ברורים והעתיד יציב ובטוח יותר.
