ביום שלישי האחרון, בית המשפט הפדרלי במחוז קנטקי אישר הקפאה של 60 יום להליך משפטי שנפתח נגד רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), וזכה להתעניינות נרחבת בעולם המשפט והפיננסים.
ההליך נפתח בנובמבר האחרון, כאשר 18 תובעים כלליים ממדינות רפובליקניות שונות חברו יחדיו והגישו תביעה נגד הרשות, בטענה שהיא פועלת בניגוד לחוק ותוך חציית קווים רגולטוריים ברורים, בכל הנוגע לאכיפה על פלטפורמות קריפטו.
לפי כתב התביעה, ה-SEC נוקטת במדיניות אכיפה אגרסיבית כלפי פרויקטים בתחום המטבעות הדיגיטליים, מבלי שהוסמכה לכך על ידי הקונגרס. יתרה מכך, נטען כי הרשות למעשה מנסה לרכז סמכויות פיקוח שנמצאות באופן מסורתי בידיהן של המדינות, תוך שהיא מבצעת "חריגה גסה מסמכותה", כלשון המסמך.
השופט גרגורי ואן טאטנהוב נענה לבקשה שהוגשה במשותף על ידי כל הצדדים, והורה על עיכוב של חודשיים בהליך. המהלך הזה לא הגיע משום מקום: כבר בחודש מרץ האחרון, הודיעה ה-SEC לבית המשפט כי "ייתכן שהמקרה ייפתר בעקבות שינוי בהנהגת הרשות". בכך, נרמז לראשונה על רצון בהפחתת הלחץ המשפטי, ככל הנראה מתוך הבנה שהקו התקיף שאפיין את המדיניות בשנים האחרונות אינו בר-קיימא פוליטית או משפטית.
הנהגה חדשה, ציפיות גבוהות
הסיבה המרכזית להקפאת ההליך היא מינויו של יו"ר חדש לרשות, פול אטקינס – יועץ ותיק מוול סטריט, שבמהלך השנים האחרונות נודע בקשרים ההדוקים שלו עם גופים הפועלים לתמיכה רגולטורית בתעשיית הקריפטו. אטקינס מחליף את היו"ר בפועל מארק אוידה, שתפס את התפקיד לזמן קצר בלבד לאחר סיום כהונתו של גארי גנסלר.
גנסלר, מי שנחשב לדמות המרכזית במאבק הרגולטורי נגד תעשיית הקריפטו, הוביל קו חד-משמעי של אכיפה נרחבת – קו שבמסגרתו נפתחו שורת תיקים נגד גופים כמו Coinbase, Ripple ואחרים. הקו הזה, שזכה לביקורת נרחבת מצד גורמים תעשייתיים ופוליטיים כאחד, הוא זה שעומד בלב התביעה – וההבנה שהנהגת הרשות משתנה, עשויה לאותת על אפשרות לפיוס או לפחות לרוויזיה בגישה האכיפתית.
כעת, לא רק שהתביעה מושהית, אלא שגם הצדדים מתבקשים להגיש לבית המשפט עדכון משותף תוך 30 יום, ככל הנראה כדי לבחון האם מתקיימת התקדמות שתייתר את הצורך בהמשך ההליך המשפטי כולו.
לא רק ה-SEC: גם המחלוקת עם רשות המסים הוסרה מהפרק
האירוע הזה לא מתרחש בוואקום. רק שעות ספורות לפני הקפאת ההליך מול ה-SEC, קואליציה אחרת של גופים בתעשיית הקריפטו הודיעה כי היא מושכת את תביעתה נגד רשות המסים האמריקאית (IRS). גם כאן מדובר בתביעה שעסקה בסוגיית סמכות רגולטורית – הפעם סביב מה שכונה "כלל הברוקר של DeFi", שדרש מפלטפורמות מבוזרות לדווח על עסקאות לממשל הפדרלי.
לטענת העותרים, הכלל חרג מסמכות הרשות, פגע בזכויות חוקתיות ואף הושת מבלי דיון ציבורי מספק. אך לאחר שב-11 באפריל חתם הנשיא טראמפ על חוק שמבטל את הכלל, הפכה התביעה לבלתי רלוונטית. בעקבות זאת הודיעו DeFi Education Fund, Blockchain Association והמועצה לבלוקצ'יין של טקסס כי הם מבטלים את ההליך.
השורה התחתונה: לא סוף פסוק, אלא התחלה חדשה?
שתי ההתפתחויות האחרונות מעידות על מגמה רחבה יותר: תזוזה מסוימת במערכת האמריקאית, הרומזת שייתכן שמתחילה תקופה של בחינה מחודשת למבנה הרגולציה סביב תחום הקריפטו. זה לא אומר שהתעשייה קיבלה יד חופשית – רחוק מכך. אך ייתכן מאוד שהגישה שאפיינה את הרגולטורים בשנים האחרונות – פיקוח באמצעות אכיפה – עומדת לעבור התאמות משמעותיות.
האם מדובר ברגיעה זמנית בלבד, או בכיוון חדש ומבוקר יותר? התשובה לשאלה הזו תתברר כנראה בחודשים הקרובים, כשנראה כיצד תבחר הנהגת הרשות החדשה לנווט בין אינטרסים פוליטיים, אתגרי שוק ומערכת חוקים שעדיין לא עודכנה למהפכה הטכנולוגית שהיא נדרשת לפקח עליה.
