צפון קוריאה ממשיכה להוכיח שהיא יודעת לנצל את הכלים הדיגיטליים של המאה ה-21 כדי לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות שמוטלות עליה כבר שנים. על פי דיווחים עדכניים, המדינה המבודדת עושה שימוש נרחב במטבעות קריפטוגרפיים ובכוח אדם טכנולוגי שפועל מחוץ לגבולותיה – כל זאת כדי להזרים כסף לתוכניות הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים שלה. מדובר באסטרטגיה מתוחכמת, שמצליחה לייצר הכנסות משמעותיות עבור המשטר, מבלי להסתמך על ערוצי מסחר מסורתיים שנחסמו בפניו.
מתקפות סייבר, חילוץ מטבעות דיגיטליים והלבנת כספים
מאז תחילת 2025, מערך הסייבר של צפון קוריאה הצליח לגנוב יותר מ-1.65 מיליארד דולר במטבעות קריפטוגרפיים. מתוכם, כ-1.4 מיליארד דולר נגנבו מזירת המסחר Bybit, הפועלת מאיחוד האמירויות. מדובר באחת מהמתקפות הגדולות ביותר שנרשמו עד כה על בורסות קריפטו. אך Bybit אינה לבד – גם פלטפורמות כמו DMM Bitcoin ביפן, WazirX בהודו, BingX ו-Phemex בסינגפור נפלו קורבן למתקפות דומות.
אחרי שהמטבעות נגנבים, הם לא נשארים זמן רב בארנקים הדיגיטליים. על פי הדיווחים, צפון קוריאה עושה שימוש ברשתות של מתווכים בסין, רוסיה, הונג קונג וקמבודיה כדי להלבין את הכספים ולהמירם למזומן. התהליך הזה מאפשר למשטר להמשיך ולממן את תוכניותיו הצבאיות, מבלי להיחשף למערכת הפיננסית הבינלאומית שמנסה לחסום אותו.
מהנדסי תוכנה עם שליחות מדינית
אבל הסיפור לא נגמר במתקפות סייבר. חלק מרכזי נוסף באסטרטגיה של פיונגיאנג הוא שליחת אלפי מהנדסי תוכנה צפון קוריאנים למדינות שונות ברחבי העולם. ההערכות מדברות על בין 1,000 ל-2,000 עובדים כאלה, שפועלים כיום בלפחות שמונה מדינות – ביניהן סין, רוסיה, לאוס, קמבודיה, גינאה המשוונית, גינאה, ניגריה וטנזניה.
העובדים הללו אינם פועלים כיחידים. הם משתייכים לארגונים שמקושרים לגופים צפון קוריאניים שכבר הוכנסו לרשימות הסנקציות של האו"ם. חלק ניכר מהכנסותיהם – לעיתים עד מחצית מהשכר – מועבר ישירות חזרה לפיונגיאנג. בכך, הם הופכים לכלי נוסף במכונת המימון של המשטר, תוך שהם פועלים לכאורה כחלק מהתעשייה הגלובלית של פיתוח תוכנה.
תגובת הקהילה הבינלאומית: מעקב, סנקציות וניסיון לבלום
הפעילות הזו לא נעלמה מעיני הקהילה הבינלאומית. צוות פיקוח רב-לאומי, בראשות דרום קוריאה, עוקב מקרוב אחר פעילות ההתחמקות מסנקציות של צפון קוריאה. הצוות מדגיש את המורכבות של הרשתות שפיתח המשטר ואת הצורך בפעולה מתואמת בין מדינות כדי לשבש את המנגנונים הללו.
גם הרגולטורים בארצות הברית לא נשארו אדישים. משרד הפיקוח על נכסים זרים (OFAC) של משרד האוצר האמריקאי הטיל סנקציות על יחידים וארגונים שמעורבים בפעילות הזו. הסנקציות כוללות הקפאת נכסים וחסימת גישה לרשתות פיננסיות, והן מכוונות גם לכתובות קריפטו ולתשתיות דיגיטליות שבהן משתמשים אותם מהנדסים צפון קוריאנים.
החשש מהשימוש בקריפטו לצרכים פליליים אינו חדש, אך במקרה של צפון קוריאה הוא מקבל ממד גיאופוליטי מובהק. כוח המשימה הפיננסי הבינלאומי (FATF) כבר סימן את התחום הזה כאחד האתגרים המרכזיים במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך גם היכולת של מדינות מבודדות כמו צפון קוריאה לנצל אותה – והמרוץ בין הפיקוח הבינלאומי לבין היצירתיות של המשטר רק הולך ומחריף.
