רק אתמול דיברנו על האפשרות שיום שני הזה ייזכר כיום היסטורי, אולי אפילו כזה שישבור את הקשר ההדוק בין שוק ההון לקריפטו. הדיווחים האחרונים של ביל אקמן, ההתבטאויות של טראמפ נגד הפד, והאזהרות של ארתור הייז – כולם הצביעו על סוף זמן רגיש במיוחד, שבו הקריפטו, כך נראה, מפגין עמידות מפתיעה דווקא בזמן שהבורסה האמריקאית מתנדנדת. לרגע – לרגע קצר בלבד – נדמה היה שאולי נרקם כאן שינוי עומק: התחלה של ניתוק בין שוקי ההון המסורתיים לנכסים הדיגיטליים.
אבל אז הגיע הלילה.
ביום ראשון בשעה 21:00 (שעון ישראל), עם פתיחת המסחר בחוזים העתידיים על מדדי וול סטריט, התמונה השתנתה בבת אחת. המכסים החדשים של טראמפ נכנסו לתוקף, והשווקים הגיבו כמו שווקים יודעים להגיב: בירידה חדה ורחבה. ומי שהצטרף אליהם, כמעט סימולטנית, היה שוק הקריפטו – במה שנראה כהתממשות מדויקת של הקורלציה הישנה שהייתה, ושוב חוזרת.
ביטקוין איבד ב־24 השעות האחרונות למעלה מ־9% ונסחר כעת סביב 74,700 דולר. את'ריום צנח והגיע לרמה של 1,450 דולר, ומטבעות נוספים הלכו בעקבותיהם. אחרי כמה ימי ניתוק זמניים, נדמה שהשוק שוב "מתיישר". האם זו תגובה זמנית ללחץ פוליטי־גלובלי – או חזרה לסיפור שכבר הכרנו? התשובה, כמו תמיד, תתברר רק בשבועות הקרובים.
טראמפ משנה את תנאי המשחק – והשווקים מגיבים בבהלה
ביום שבת נכנסו לתוקפן סדרת מכסים שיזם טראמפ, בהן מכס גורף של 10% כמעט על כל היבוא לארצות הברית, ומכסים נוספים בגובה של 34% על מוצרים מסין ו־20% על יבוא מהאיחוד האירופי. המהלך, שנראה בעיני חלק מהמומחים כניסיון לייצר עמדת מיקוח נוחה לקראת משא ומתן, הוביל לגל תגובות שליליות בשוקי ההון. המדדים העתידיים בארה"ב החלו לצנוח כבר בשעות הלילה (לפי שעון הונג קונג), והקריפטו – שכבר מזמן אינו מנותק מהמגמות בוול סטריט – הגיב בהתאם.
פיטר צ'אנג, ראש מחקר בחברת המסחר האלגוריתמית Presto, תיאר את הבוקר הזה כדרמטי במיוחד. לדבריו, הבנקים הגדולים החזירו את הסוחרים לעמדותיהם כבר לפני השעה 5 לפנות בוקר, מהלך שאינו שגרתי בימי ראשון. התחושה בשווקים, כך לדבריו, הייתה של "שקט שלפני הסערה" – תזוזה חדה באופק שנובעת מחוסר ודאות פוליטית וכלכלית.
מתחת לפני השטח – ספקולציות, אסטרטגיה ומבטים לעתיד
למרות המהלכים החריפים, יש מי שמציע להמתין לפני שמכריזים על מגמה. פראטיק קאלה, ראש מחקר בחברת Apollo Crypto, רואה במכסים חלק מאסטרטגיית מיקוח מתוחכמת, שמתכתבת עם תורתו העסקית של טראמפ כפי שנוסחה בספרו "The Art of the Deal". לדבריו, טראמפ פועל מתוך תפיסה של שליטה במרחב – לגרום לצד השני להזדקק לו יותר, ולשמור לעצמו מוצא מהיר במידת הצורך.
בתוך כך, שוק הקריפטו נכנס למצב של "חיפוש תחתית" – שלב שבו המשקיעים, למרות הירידות, בוחנים מחדש את נקודות הכניסה. "זה מקום מעניין להתחיל לבחון את השוק מחדש", אומר קאלה. "בהיקף קטן, בזהירות, אבל עם מבט קדימה – כי כשיתחיל שינוי מגמה, הוא עלול להגיע במהירות".
קאלה מסייג שהאלמנט המרכזי שעדיין חסר במשוואה הוא התגובה מצד האיחוד האירופי. אם זו תהיה מתונה – ייתכן שהשווקים יתאוששו במהרה. אך אם האירופים יבחרו בצעדי נגד משמעותיים, הוא מעריך שנראה "עוד רגל כלפי מטה". ובכל זאת, כמו שקורה לעיתים קרובות בשוק הקריפטו, דווקא חוסר הוודאות יוצר את תחושת ההזדמנות. "רבים מחכים להזדמנות לקנות בזול", הוא אומר. "וכשזה מגיע – זה לא נשאר להרבה זמן".
שורת תגובות גלובליות – והחשש ממיתון הופך מוחשי
בזמן שהשווקים הגיבו בירידות חדות, הנשיא טראמפ המשיך לשדר מסר תקיף. במסיבת עיתונאים שקיים על האייר פורס 1, הוא הגדיר את המכסים החדשים כ"תרופה" לכלכלה, גם אם מדובר בתרופה כואבת: "אני לא רוצה שהשוק יירד, אבל לפעמים צריך לשתות תרופה כדי לתקן משהו", אמר. לדבריו, הוא שוחח במהלך סוף השבוע עם מנהיגים מאירופה ואסיה, אך הבהיר כי לא ייפתח כל משא ומתן אם המדינות לא יסכימו "לשלם הרבה כסף, מדי שנה".
מסרים אלה, לצד חוסר הוודאות הכלכלית, הביאו מדינות רבות לנסות ולבלום את ההסלמה. טאיוואן, לדוגמה, הודיעה כי היא מציעה להסיר את כל המכסים על סחורות אמריקאיות, כחלק ממהלך כולל להסרת חסמים ולהגברת ההשקעות המקומיות בארה"ב.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי יבקש מטראמפ פטור ממכס בגובה 17% על סחורות ישראליות, במהלך פגישה שתתקיים ביניהם ביום שני. גם הודו, שספגה מכס של 26%, העבירה מסר לפיו אין בכוונתה להגיב בצעדי נגד, וכי מתקיים מו"מ ישיר עם הממשל. וייטנאם, מהיצואניות המרכזיות לארה"ב, החלה אף היא בדיאלוג עם טראמפ במטרה להסיר את חלק מהמכסים הגבוהים ביותר שהוטלו עליה – שיחה שטראמפ תיאר כ"מועילה מאוד".
התגובה לא נעצרה בדיפלומטיה. גם התחזיות הכלכליות החלו להשתנות. JPMorgan עדכנה את תחזית הצמיחה השנתית של ארה"ב כלפי מטה – מ־1.3% ל־1% בלבד. בגולדמן זאקס מעריכים כי הכלכלה הסינית עלולה לאבד לפחות 0.7 נקודות אחוז מהצמיחה הצפויה השנה, מה שעשוי להוביל להרחבות פיסקליות. הבנקים הגדולים מזהירים מפני עלייה בסיכון למיתון עולמי – 60% על פי גולדמן, 45% לפי JPMorgan.
אות ראשון לכך נרשם בניו זילנד, שם צפויה ביום שלישי הקרוב הפחתת ריבית, לראשונה מאז הודעת המכסים. כלכלנים מעריכים כי מדובר רק בתחילתו של גל הפחתות בינלאומי, שנועד לבלום את ההשפעה האפשרית של המדיניות האמריקאית החדשה.
