האם יפן עומדת לשנות את היחס הבסיסי שלה כלפי מטבעות דיגיטליים? לפי דיווח חדש שפורסם בעיתון הכלכלי המוביל "ניקיי" – אחד מגופי התקשורת החשובים והמשפיעים ביותר ביפן, אשר עוקב מקרוב אחרי מגמות בשווקים הפיננסיים ובתחום הטכנולוגיה – ייתכן שבעתיד הלא רחוק הביטקוין וחבריו יפסיקו להיחשב לאמצעי סליקה בלבד, ויעברו לסיווג מחייב הרבה יותר: מוצר פיננסי.
מדובר במהלך שצפוי לשנות את המסגרת הרגולטורית סביב השימוש בקריפטו במדינה, ולהחיל עליו פיקוח הדוק יותר, בדומה לזה הקיים על שוק ההון.
מאחורי השינוי הזה עומדת סוכנות השירותים הפיננסיים של יפן (FSA), הגוף שאחראי לפקח על פעילות פיננסית במדינה – מבנקים, דרך ביטוח, ועד למיזמים בתחום הפינטק. הסיבה למהלך, כך על פי הדיווח, היא הצורך ההולך וגובר להתמודד עם בעיות של מסחר במידע פנים ופעילות לא תקינה בזירת המטבעות הדיגיטליים, תופעות שהולכות ומתרחבות עם העלייה באימוץ הקריפטו במדינה.
הגדרה מחודשת: מקריפטו כאמצעי תשלום – לנכס השקעה
עד כה, יפן התייחסה לקריפטו בעיקר ככלי להעברת כספים, ולא כאל נכס שנועד להשקעה. ההגדרה הזו נבעה מחוק שירותי התשלום (Payment Services Act), שבו מטבעות דיגיטליים מוגדרים כ"אמצעי סליקה", כלומר – אמצעי שבאמצעותו ניתן לרכוש מוצרים או להעביר כספים, בדומה למזומן או לארנק דיגיטלי.
אלא שהשימוש בפועל שונה לחלוטין: מרבית הפעילות סביב מטבעות קריפטוגרפיים במדינה (ובעולם כולו) מתבצעת דרך בורסות מסחר – פלטפורמות שבהן רוכשים, מוכרים וסוחרים בנכסים דיגיטליים מתוך תקווה לרווח. כלומר, בפועל, מדובר באפיק השקעה – ולא באמצעי קנייה. הסיווג החוקי הקיים כבר לא תואם את המציאות התפעולית, וכתוצאה מכך, יוצר פערים רגולטוריים משמעותיים.
שינוי ההגדרה צפוי לאפשר לרשויות לפקח על התחום באותו אופן שבו הן מפקחות על שוקי ההון המסורתיים – עם כללים ברורים בנוגע לחשיפה של מידע, פיקוח על שחקנים מוסדיים, וכלים משפטיים שנועדו להתמודד עם עבירות מסחר מתוחכמות.
מסחר במידע פנים: אתגר רגולטורי בלי כלים מתאימים
אחת הסיבות המרכזיות שמובילות את ה-FSA לקדם את המהלך היא הקושי להתמודד עם תופעת המסחר במידע פנים בזירת הקריפטו. כשמדובר במניות, למשל, החוק היפני מגדיר בצורה ברורה מהו מידע פנים, מתי חל איסור להשתמש בו, ואילו עונשים צפויים למי שיפר את הכללים. לעומת זאת, בתחום המטבעות הדיגיטליים – שבו מידע רגיש יכול לכלול הכרזות על פיתוחים טכנולוגיים, שינויי רשת או החלטות רגולטוריות – ההגדרה החוקית מעורפלת, ולעיתים כלל לא קיימת.
ללא הגדרה פורמלית של הקריפטו כנכס פיננסי, לרשויות ביפן אין את הסמכות החוקית להחיל את הכללים המוכרים של מסחר הוגן גם על השחקנים בזירת המטבעות הדיגיטליים. המשמעות היא ששוק שבו זורמים מדי יום מיליארדי ין – פועל עם רגולציה חלקית בלבד.
ה-FSA שואפת לשנות את המצב הזה, בין היתר באמצעות תיקונים לחוק ניירות הערך והבורסה (FIEA – חוק המסדיר את פעילות שוקי ההון וניירות הערך ביפן), כך שניתן יהיה להחיל את כללי המסחר הקיימים גם על מטבעות דיגיטליים. השאיפה היא להחיל סטנדרטים גבוהים של שקיפות, הגנה על משקיעים וענישה במקרה של חריגה מהנהלים.
מבט קדימה: רגולציה איטית אך מתהדקת
למרות הדחיפות שנובעת מהצמיחה של שוק הקריפטו והסיכונים המלווים אותו, הרגולציה היפנית מתקדמת בקצב מדוד. לפי הדיווח, הסוכנות הפיננסית לא צפויה להגיש את הצעת החוק לשינוי ההגדרה של קריפטו לפני שנת 2026. בינתיים, ייערכו התייעצויות סגורות עם צוותי מומחים, שיבחנו לעומק את ההשלכות המשפטיות והכלכליות של השינוי.
ביפן, מדיניות רגולטורית נוטה להתבסס על תהליכים סדורים ומחושבים – במיוחד כשמדובר בתחומים עם פוטנציאל טכנולוגי וכלכלי גבוה כמו הקריפטו. לכן, גם אם הקצב אטי, המגמה ברורה: יותר פיקוח, יותר הגדרות משפטיות, ויותר אחריות על השחקנים הפועלים בשוק הזה.
מהלך כזה לא רק שישפיע על זירת הקריפטו המקומית, אלא עשוי לשמש גם כמודל עבור רגולטורים במדינות אחרות – במיוחד באסיה, שם יפן נחשבת למובילה בתחומי רגולציה פיננסית.
