תמונה ראשית: מייסד את'ריום, ויטליק בוטרין, במהלך כנס TechCrunch Disrupt בלונדון 2015 | קרדיט: Flicker צילום: TechCrunch
קהילת את'ריום סוערת סביב אחת השאלות המורכבות ביותר בנוגע למימון הפיתוח העתידי של הרשת: האם קרן את'ריום (Ethereum Foundation) צריכה להתחיל לבצע סטייקינג (staking) למטבעות ה-ETH שבבעלותה כדי להרוויח ריבית ולממן את פעילותה, במקום למכור את המטבעות ישירות? בזמן שחברי קהילה רבים תומכים במהלך, מייסד את'ריום ויטליק בוטרין מעלה חששות שדורשים בחינה מעמיקה.
למה הקרן מוכרת ETH מלכתחילה? קרן את'ריום היא גוף ללא מטרות רווח, ולכן היא צריכה לממן את פעילותה השוטפת. מאחר והנכסים שלה מוחזקים בעיקר ב-ETH, היא ממירה חלק מהם לסטייבלקוינים כדי לשמור על יציבות פיננסית ולשלם לספקים ולעובדים.
בעקבות הדברים, כמה חברי קהילה בולטים קראו לקרן להימנע ממכירה ישירה ולהעדיף שימוש בכלים הקיימים באקוסיסטם של את'ריום. סטייקינג (Staking) הוא אחת האלטרנטיבות המוצעות – תהליך שבו מחזיקי ETH יכולים לנעול את המטבעות שלהם ברשת, להשתתף באבטחתה, ולקבל תשואה שנתית על החזקותיהם.
הדיון הקהילתי: סטייקינג במקום מכירה ישירה
הדיון התחיל לאחר שג'וש סטארק, חבר בקרן את'ריום, חשף כי הקרן מוכרת באופן שוטף את'ריום תמורת סטייבלקוינים לצורך תשלומים. בין היתר מדובר בתשלום עבור משכורות, מימון אירועים כמו Devcon ו-Devconnect, ושימושים אחרים ברשת הראשית של את'ריום (Mainnet) ועוד.
בעקבות הדברים, כמה חברי קהילה בולטים קראו לקרן להימנע ממכירה ישירה ולהעדיף שימוש בכלים הקיימים באקוסיסטם של את'ריום. אנתוני סאסאנו, מנחה הפודקאסט The Daily Gwei, טען כי הקרן יכולה לבצע סטייקינג לחלק מהמטבעות שלה ולמכור רק את התשואה שהיא מייצרת. אפשרות נוספת שהעלה היא להשתמש בפרוטוקול ההלוואות Aave, כדי ללוות סטייבלקוינים כנגד האת'ריום במקום למכור אותו ישירות.
דמות נוספת שתמכה במהלך היא DCinvestor, שהציעה כי הקרן יכולה להפקיד 1,000 מטבעות את'ריום בפרוטוקול Aave כדי לכסות הוצאות שוטפות.
מנגד, אריק קונר, ממובילי הצעת השיפור (המכונה EIP-1559), תקף את הגישה הנוכחית של הקרן והאשים אותה בכך שהיא רואה באת'ריום בעיקר נכס פיננסי למכירה, במקום לנצל את הכלים הפיננסיים שמציעה הרשת בעצמה.
החששות של קרן את'ריום: לא רק עניין של כסף
בעקבות הדיון שהתפתח, ויטליק בוטרין הגיב והסביר מדוע הקרן נמנעת עד כה מלהיכנס לסטייקינג מסיבי של הנכסים שלה. לדבריו, ישנם שני שיקולים עיקריים:
- רגולציה וסיכונים משפטיים – אמנם הסיכון הרגולטורי של סטייקינג קטן היום בהשוואה לעבר, אך עדיין קיים חוסר ודאות מסוים שמונע מהקרן להתחייב למהלך רחב היקף.
- שדרוגים ופיצולי רשת (Hard Forks) – אם הקרן תבצע סטייקינג לכמות גדולה של את'ריום, היא עלולה להיקלע למצב שבו תצטרך לבחור צד במקרה של שינוי במערכת. כאשר רשת את'ריום עוברת פיצול (Hard Fork) עקב מחלוקת, היא יכולה להתפצל לשתי גרסאות נפרדות. במקרה כזה, האת'ריום שהקרן מחזיקה בסטייקינג יישאר נעול בגרסה אחת של הרשת, והיא לא תוכל להעביר אותו לגרסה השנייה. לכן, הקרן תיאלץ להחליט באיזו רשת היא תומכת, במקום להישאר ניטרלית.
עם זאת, בוטרין ציין כי יש דרכים אפשריות לצמצום הסיכונים הללו, וכי הקרן כבר בוחנת פתרונות שיאפשרו לה למנף את האת'ריום שברשותה מבלי לסכן את מעמדה.
הקרן מחפשת פתרון מאוזן
הדיון סביב מדיניות הקרן מעלה שאלות רחבות יותר לגבי השימוש במשאבי הרשת והיכולת של את'ריום לתמוך בעצמה ללא תלות במכירת נכסים. מצד אחד, סטייקינג יכול לשמש כמקור מימון פסיבי וחכם יותר, אך מצד שני, הוא עלול להציב את הקרן בעמדות מורכבות מבחינה רגולטורית ופוליטית.
האם הקרן תאמץ גישה זהירה ותחפש פתרונות היברידיים, כמו שימוש מבוקר בפרוטוקולים פיננסיים מבוזרים (DeFi)? או שהיא תמשיך בגישתה השמרנית ותעדיף מכירת נכסים ישירה?
הדיון עוד רחוק מהכרעה, אך מה שבטוח הוא שהנושא הזה ימשיך ללוות את קהילת את'ריום גם בחודשים הקרובים.
