גוגל עושה זאת שוב. הפעם, החברה חושפת את Willow, מחשב-על קוונטי שמסוגל לבצע משימות חישוביות מסובכות תוך חמש דקות בלבד – משימות שלמחשבים קלאסיים יידרשו 10 ספטיליון שנים כדי לפתור.
רק לשם המחשה, מדובר במספר עם 24 אפסים:
10,000,000,000,000,000,000,000,000.
זהו פרק זמן הגדול מגילו של היקום כולו, שמוערך ב-13.8 מיליארד שנים. המספרים הללו מדגישים את העוצמה הפוטנציאלית של המחשוב הקוונטי – עוצמה שמעוררת לא מעט שאלות בקרב מחזיקי ביטקוין וסומכים על הצפנה דיגיטלית. אבל רגע לפני שמתחילים לחשוש, בואו נעשה סדר בדברים.
מה זה מחשוב קוונטי, ולמה הוא כל כך משמעותי?
מחשבים קוונטיים לא עובדים כמו המחשבים שאנחנו מכירים. בעוד מחשבים רגילים משתמשים בביטים שיכולים להיות או 0 או 1, מחשבים קוונטיים מתבססים על קיוביטים, שיכולים להיות 0 ו-1 בו-זמנית. זה מאפשר להם להתמודד עם בעיות מסובכות במיוחד במהירות בלתי נתפסת.
השבב החדש של גוגל, שמכיל 105 קיוביטים, משיג הפחתה משמעותית בשיעור השגיאות ככל שמספר הקיוביטים עולה. במחשבים קוונטיים, שגיאות הן אחת הבעיות הגדולות ביותר, מכיוון שהחישובים בהם תלויים ביציבותם של הקיוביטים. על ידי שיפור היכולת לתקן שגיאות, גוגל מתקרבת צעד נוסף לעבר מחשב קוונטי שיכול להיות יציב ושימושי במצבים אמיתיים, כמו פיתוח טכנולוגיות מתקדמות או פתרון בעיות מורכבות בקנה מידה עולמי.
האם ביטקוין באמת בסכנה?
ביטקוין, כמו מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, מבוסס על שני עקרונות אבטחה:
- הוכחת עבודה (Proof of Work): המבוססת על SHA-256.
- חתימות דיגיטליות (ECDSA): שמאשרות את זהות המשתמש.
שתי השיטות הללו נחשבות כיום למאובטחות מאוד, אך מחשבים קוונטיים, אם וכאשר יבשילו, עשויים לאתגר אותן. התאוריה אומרת שמחשב קוונטי חזק מספיק יוכל לשבור את הצפנים הללו, מה שעלול לפתוח גישה לארנקים דיגיטליים ולפגוע בשלמות הרשת.
אבל חשוב להבין שאנחנו עוד רחוקים משם. כדי להריץ אלגוריתם כמו "שור" (Shor's Algorithm), שמסוגל לשבור הצפנה מודרנית, נדרשים מיליוני קיוביטים פיזיים עם שיעור שגיאות מזערי. לפי כריס אוסבורן, מומחה למחשוב קוונטי: "ל-Google Willow יש רק 105 קיוביטים, ובפועל, אנחנו זקוקים למיליונים."
מה התעשייה עושה כדי להתכונן?
קהילת הקריפטו לא יושבת בחיבוק ידיים. ויטליק בוטרין, ממייסדי את'ריום, כבר הזהיר בעבר שצריך להיערך לעידן הקוונטי.כל פרוטוקול שמשתמש כיום בעקומות אליפטיות יצטרך להחליף אותן באלגוריתמים עמידים לקוונטום," כתב בוטרין בבלוג טכני.
המשמעות היא שהטכנולוגיה שמאפשרת אימות של עסקאות ביטקוין ושל מטבעות קריפטוגרפיים אחרים, המבוססת על מתמטיקה מורכבת של עקומות אליפטיות, עלולה להיפרץ על ידי מחשבים קוונטיים חזקים מספיק. כדי להגן על רשתות הקריפטו, יהיה צורך לעבור לאלגוריתמים חדשים שמסוגלים לעמוד גם בפני כוח המחשוב העצום של מחשבים קוונטיים.
בעוד שההישג של גוגל מעורר השראה, הוא עדיין רחוק מלהוות איום מיידי. מדובר בקריאת השכמה, לא אזעקת חירום. טכנולוגיות כמו Willow משמשות בעיקר למחקר ולשיפור הבנתנו את הפוטנציאל של מחשוב קוונטי.
עבור מחזיקי הביטקוין, המסר ברור: אין צורך להיכנס לפאניקה. תעשיית הקריפטו מתקדמת בצעדים מהירים, ופתרונות עמידים לקוונטום כבר נמצאים בפיתוח. ואולי דווקא בזכות האתגרים הללו, הקריפטו יהפוך לעמיד וחזק יותר מאי פעם.
