ב-31 באוקטובר 2008, בדיוק בליל כל הקדושים, מתחת לרדאר של רוב העולם, הופץ מסמך דיגיטלי קצר בשם "Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System". היוצר, דמות מסתורית שהזדהתה כסאטושי נקמוטו, פירט בו רעיון פשוט לכאורה: מערכת כסף אלקטרוני שלא תלויה באף בנק, מדינה או חברה – משהו שהאינטרנט עוד לא ראה כמוהו.
16 שנים אחרי, אפשר לומר שזו לא הייתה עוד "תעלול" של האלווין. הרעיון של ביטקוין הפך מתיאוריה לניסוי עולמי חי, למטבע שערכו נמדד במיליארדים עם שוק אדיר שנוצר בעקבותיו ולנושא שמעסיק כל רגולטור, בנקאי ומשקיע.
המסתורין שביסוד הביטקוין
בלב הסיפור הזה עומדת דמותו של סאטושי, או יותר נכון – היעדרותה. הוא או היא (או אולי הם?) הופיעו משום מקום עם רעיון מגובש ומתוחכם, שיחררו לעולם קוד פתוח של תוכנה, ולאחר מכן נעלמו. עד היום, אף אחד לא באמת יודע מי זה סאטושי נקמוטו, מה שמוסיף לכל העניין את המסתורין שלו. זה קצת כמו סיפור מתח: הדמות שבורחת מהזירה, משאירה אחריה טכנולוגיה שמניעה מהפכה עולמית. לאחרונה, סרט תיעודי של HBO ניסה גם הוא לחשוף את זהותו של נקמוטו – אך ללא הצלחה.
וכאילו כדי להוסיף שכבה נוספת של סימבוליות, סאטושי צרב את הכיתוב "The Times 03/Jan/2009 Chancellor on brink of second bailout for banks" (בתרגום לעברית – "הטיימס, 3 בינואר 2009: שר האוצר על סף חילוץ נוסף של הבנקים") אל תוך הבלוק הראשון, בלוק הג'נסיס. מדובר בכותרת מתוך עיתון ה-Times הבריטי, ביום שבו נכרה הבלוק הראשון של הביטקוין. סאטושי רצה כנראה להבטיח שכולם יבינו את הרקע הכלכלי שבו נולד הביטקוין – משבר פיננסי עולמי, שבו הבנקים שוב ושוב ניצלו על חשבון הציבור. המסר הזה לא היה רק ציון תאריך, אלא סוג של הצהרת כוונות: הביטקוין כאן כדי להציע דרך אחרת, משהו מחוץ למערכת הקיימת.
האלווין כמסגרת למהפכה
והתזמון? אולי מקרי, אבל אולי דווקא מלא במשמעות. ליל כל הקדושים, חג של תחפושות ומסתורין, הפך להיות היום שבו סאטושי חשף את המסמך ששינה את הכללים. האלווין הוא חג שבו דברים לא תמיד נראים כפי שהם באמת – וזה מתאים בדיוק למהלך של סאטושי. מה שנראה כעוד מסמך טכני הסתיר למעשה חזון על שינוי עולמי: חופש כלכלי מוחלט, בלי בנקים ובלי מתווכים.
אבל אז, כמעט אף אחד לא הקשיב. הרעיון של "כסף דיגיטלי מבוזר" נשמע כמו חלום רחוק, מדע בדיוני אפילו. רק מעטים החלו לשחק עם הקוד ולנסות להבין אם אפשר באמת ליצור מערכת שעובדת כמו שסאטושי תיאר. אבל מהרגע שבו נכרה הבלוק הראשון ב-3 בינואר 2009, הקסם התחיל לעבוד. הביטקוין הפך משורה של רעיונות בקובץ PDF לקוד רץ, לרשת חיה, ולקהילה שצוברת תאוצה.
והקהילה הזו? היא לא הפסיקה לגדול. מה שנראה כאידאה, כמחשבה תיאורטית הפך לשוק שלם – שוק שמצליח לגרום לממשלות ולבנקים להרגיש חוסר נוחות. הביטקוין הפך לסמל לא רק של כסף דיגיטלי אלא גם של חופש, של כוח שלא תלוי באף אחד.
והעתיד? אולי גם סאטושי לא יודע
16 שנים אחרי, המסמך של סאטושי נקמוטו הוא עדיין וכנראה לעולם יהיה אבן דרך. הוא נלמד, נדון, מצוטט. הוא מסמך שבנה תעשייה שלמה של קריפטו ושל בלוקצ'יין. אבל השאלות הגדולות עדיין נותרו: האם הביטקוין באמת יחליף את המערכת הפיננסית המסורתית? האם הוא ישרוד כ"זהב דיגיטלי" במרחב דיגיטלי שהולך ומשתנה? ואולי, כמו סאטושי עצמו, גם הרעיונות שמאחורי הביטקוין ימשיכו להכות גלים ולהשפיע על העתיד הכלכלי שלנו, גם אם זה ייקח צורות חדשות ומפתיעות.
כי בסופו של דבר, סאטושי נקמוטו אולי נעלם, אבל הרעיון שלו – שהתחיל כטריק קטן בליל כל הקדושים – ממשיך לשנות את הכללים, להעניק חופש כלכלי ולהוביל אנשים לחשוב מחדש על הכסף שלהם. והחזון הזה, שמבוסס על עקרונות של שקיפות, חירות ושליטה עצמית, רק מתחזק עם הזמן.
