תמונה ראשית: בניין המשרדים לשעבר של Banque de l'Union Parisienne בשדרות אוסמן 6–8 בפריז, המשמש כיום כמשרד המרכזי של Bpifrance במרכז העיר | קרדיט: Boubloub, CC BY-SA 4.0, via Wikimedia Commons
צרפת ממשיכה לבסס את מעמדה כשחקנית רצינית בשוק הקריפטו – והפעם, לא רק באמצעות רגולציה או הצהרות מדיניות, אלא בצעד פיננסי ממשי: הבנק הממשלתי Bpifrance הודיע כי ישקיע 25 מיליון אירו (כ-27 מיליון דולר) ברכישת מטבעות של פרויקטים מבוזרים, שיתאפיינו ב"טביעת רגל צרפתית".
מדובר בפרויקטים שמוקמים ומנוהלים על ידי יזמים צרפתיים או פועלים בשוק המקומי, ושעוסקים בתחומי ה-DeFi (פיננסים מבוזרים, כלומר שירותים פיננסיים ללא תיווך בנקאי), סטייקינג (נעילת מטבעות דיגיטליים לצורך השתתפות באבטחת הרשת וקבלת תגמולים), טוקניזציה (הפיכת נכסים פיזיים או פיננסיים לטוקנים דיגיטליים הנסחרים בבלוקצ'יין) ובינה מלאכותית – ארבעה מהאזורים החמים ביותר כיום בעולם ה-Web3, שבו טכנולוגיה, כלכלה ואוטונומיה דיגיטלית נפגשים.
המהלך, שזוכה לגיבוי פומבי ממשרד הכלכלה והאוצר, מעיד על כוונה ברורה: לא רק לעודד חדשנות טכנולוגית, אלא גם למצב את צרפת כשחקנית משפיעה באקוסיסטם הגלובלי של בלוקצ'יין. ב-Bpifrance מבהירים כי מדובר בחלק ממדיניות רחבה יותר שנועדה "לחזק את האקוסיסטם הצרפתי" – מדיניות שכבר כוללת השקעות של יותר מ-150 מיליון אירו בתחום במהלך העשור האחרון.
השקעה עם תכלית
בניגוד למענקים או מסלולי מימון מסורתיים, כאן מדובר במודל מימון ייחודי: הבנק הממשלתי ירכוש מטבעות של פרויקטים נבחרים, בדיוק כפי שפועלות קרנות הון סיכון בתחום הקריפטו. מדובר במטבעות שמוקצים למשקיעים מוסדיים לפי מנגנון שמקובל בתעשייה – הכולל לרוב תקופות נעילה (Lockup) לצד הקצאה ראשונית לציבור הרחב, שמטרתה לייצר נזילות במסחר.
המהלך נועד לא רק לייצר תמריץ כלכלי לפרויקטים עצמם, אלא גם להכניס את המדינה כשחקן באקוסיסטם שבו היא מבקשת להשפיע. או כפי שניסחה זאת שרת הדיגיטל והבינה המלאכותית, קלרה שאפאז: "מימון ציבורי ופרטי הוא אחד המפתחות למיצוב בר-קיימא של האקוסיסטם הצרפתי בזירה הבינלאומית."
התחרות גוברת
ההכרזה של Bpifrance לא מתרחשת בוואקום. סגן מנכ"ל הבנק, ארנו קאודו, התייחס בפומבי לקצב המואץ שבו ארה"ב מאמצת מדיניות פרו-קריפטו, אך הדגיש כי צרפת הייתה שם קודם. לדבריו, כבר לפני מספר שנים זיהה הבנק את הפוטנציאל שבטכנולוגיות מבוזרות, ובחר להשקיע לא רק משאבים אלא גם מומחיות וידע תעשייתי כדי לבנות אקוסיסטם בר-קיימא.
החשש – וגם התקווה – הוא שמהלכים פדרליים בארה"ב ימשכו את מרכז הכובד של החדשנות הקריפטוגרפית מערבה. אך בצרפת מאמינים שהשקעה מדויקת בפרויקטים מקומיים יכולה לאזן את המשוואה, ולוודא שלא רק הסיליקון ואלי יקבע את עתיד המטבעות הדיגיטליים.
האמירה של קאודו משקפת תפיסה רחבה יותר בממשל הצרפתי, הרואה בטכנולוגיית הבלוקצ'יין לא רק אמצעי כלכלי – אלא כלי אסטרטגי להגנה על הריבונות הדיגיטלית של אירופה.
בנוסף, היא מצביעה על מגמה חדשה של מעורבות ממשלתית ישירה בשוק שהיה בעבר נחלתו של המגזר הפרטי בלבד – מגמה שעלולה לשנות את דפוסי התחרות הבינלאומיים בתחום.
עשור של השקעות
למרות שהתוכנית החדשה מסמנת התחלה של פרק חדש, Bpifrance אינו חדש לעולם הקריפטו. כבר ב־2014 השקיע הבנק בחברת Ledger – חברת סייבר צרפתית המתמחה בפיתוח ארנקי חומרה לאחסון מאובטח של מטבעות דיגיטליים – עוד לפני שמטבעות כמו את'ריום הפכו לנכסים גלובליים. מדובר בחברה שזיהתה צורך אמיתי במוצרי אבטחה ייעודיים לעולם הקריפטו, ומאז הפכה לאחת השחקניות המרכזיות בתחום
לאורך השנים, הבנק המשיך להשקיע בפרויקטים שביקשו לחבר בין חדשנות טכנולוגית לבין מודלים עסקיים אמיתיים – לא מתוך הייפ רגעי, אלא מתוך הבנה שעמוק בתוך המורכבות הפיננסית של המטבעות המבוזרים מסתתרות תשתיות העתיד.
ב-2022 החל Bpifrance לבחון אפיקי השקעה חדשים באמצעות מטבעות – דרך פחות מקובלת עבור בנקים מסורתיים, אך מקובלת מאוד בעולם הקריפטו. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ההשקעה ב-Morpho, פלטפורמה להלוואות דיגיטליות שפועלת על בסיס מודל DeFi מתקדם. מאז, Morpho צמחה למעמד של פרויקט מוביל, עם שווי כולל נעול של כ-3.2 מיליארד דולר.
ההצלחה הזו לא רק מחזקת את הבחירה האסטרטגית של הבנק, אלא גם מספקת הוכחה לכך שהשקעה מוסדית יכולה להשתלב – ואף להאיץ – את קצב ההתקדמות של טכנולוגיות מבוזרות.
