בשנת 1921, הרבה לפני שהמונח "מטבע דיגיטלי" הפך לשיחת היום, העלה הנרי פורד – התעשיין האמריקאי ומייסד חברת פורד – רעיון כלכלי שנשמע אז כמעט דמיוני: להחליף את הזהב במטבע מבוסס אנרגיה. פורד טען שכסף לא צריך להישען על מתכות יקרות, אלא על מדד כמותי של עבודה – ליתר דיוק, על כמות האנרגיה המושקעת בשעה אחת של ייצור. מאחורי ההצעה הזו עמדה תפיסה עמוקה יותר: לשבור את השליטה של האליטות הפיננסיות על הכלכלה העולמית, ובכך – אולי – גם למנוע מלחמות.
פורד פרסם את הרעיון בעיתון הניו יורק טריביון תחת הכותרת: "פורד מציע להחליף את הזהב במטבע אנרגיה ולשים סוף למלחמות". לדבריו, הבעיה המרכזית בזהב היא היכולת לשלוט בו ולתמרן את ערכו – מה שהופך אותו לכלי בידי מעטים. לעומת זאת, מטבע שמגובה באנרגיה – כלומר, בערך הניתן למדידה של עבודה ממשית – יוכל לשקף את תרומתו של כל אדם למערכת הכלכלית, בלי תלות בגחמות של מוסדות פיננסיים ריכוזיים. "הרוע המרכזי בזהב הוא שניתן לשלוט בו", אמר פורד. "שבור את השליטה – ותעצור את המלחמה".
רעיון מוקדם מדי לזמנו
למרות שהרעיון של פורד לא קרם עור וגידים – בעיקר בשל מגבלות טכנולוגיות של תקופתו, כמו היעדר תשתיות תקשורת עולמיות ואמצעי אבטחה קריפטוגרפיים – הוא הציג הבנה מוקדמת של עקרונות שמעסיקים את עולם הקריפטו כיום. פורד הבין שכדי שכסף יהיה אמין, עליו להיות מגובה בעבודה ממשית שניתן לאמת – עיקרון שמזכיר מאוד את מנגנון ה"Proof of Work" של ביטקוין.
החזון של פורד, אם כן, לא היה רק טכני אלא גם פילוסופי: הוא ביקש לנתק את הקשר בין כסף לבין שליטה פוליטית וכלכלית, ולהצמיד אותו לעבודה פיזית, מדידה ושקופה. זהו רעיון שנשמע מוכר מאוד למי שעוקב אחרי ההתפתחויות בעולם המטבעות הדיגיטליים.
ביטקוין כהמשך ישיר לרעיון
כמעט מאה שנה לאחר מכן, בשנת 2009, הושק ביטקוין – מטבע דיגיטלי שמבוסס על עיקרון דומה: כל יחידת ביטקוין נוצרת כתוצאה מפעולה חישובית שדורשת השקעת אנרגיה ממשית. מחשבים ברחבי העולם פותרים בעיות מתמטיות מורכבות, וכאשר הם מצליחים – הם מקבלים תגמול בדמות ביטקוין חדש. כך, כל יחידת מטבע מגובה למעשה באנרגיה שהושקעה כדי ליצור אותה.
הקבלה לרעיון של פורד כמעט מתבקשת: גם כאן מדובר במטבע שמבוסס על מדד כמותי של עבודה, ולא על ערך שרירותי שנקבע על ידי ממשלות או בנקים מרכזיים. ההבדל הוא שבמאה ה-21, יש לנו את הכלים הטכנולוגיים להפוך את הרעיון הזה למציאות – באמצעות רשתות מבוזרות, קריפטוגרפיה מתקדמת ותשתיות דיגיטליות עולמיות.
בין ביקורת סביבתית לתקווה אנרגטית
כמובן, לא כולם שותפים להתלהבות. אחת הביקורות המרכזיות כלפי ביטקוין נוגעת לצריכת האנרגיה הגבוהה הכרוכה בכרייה – תהליך שמעלה שאלות סביבתיות לא פשוטות. אך מצד שני, תומכי המטבע טוענים כי דווקא הדרישה לאנרגיה יכולה להוות מנוע להשקעה בטכנולוגיות ירוקות, ולחזק את המעבר לאנרגיה מתחדשת. כך, ייתכן שמטבע שמבוסס על אנרגיה לא רק שאינו מזיק – אלא עשוי לתרום לפתרון חלק מהאתגרים הסביבתיים של זמננו.
בסופו של דבר, הרעיון של פורד לא נשכח – הוא פשוט המתין למאה הנכונה. חזונו של תעשיין מתחילת המאה ה-20, שביקש לנתק את הכסף מהשליטה של בעלי ההון ולחבר אותו לעבודה ממשית, מקבל כיום ביטוי חדש ומעודכן בעולם הקריפטו. אולי לא בדיוק כפי שדמיין, אבל בהחלט ברוח הדברים.
