בעולם הקריפטו הודו נחשבת למעצמה מובילה. אבל למרות הפופולריות של קריפטו במדינה, הממשלה ההודית ממשיכה לנקוט בגישה מחמירה כלפי התחום.
ביום שלישי, ה-23 ביולי 2024, נשאה שרת האוצר ההודית, נירמלה סיתהרמן, את נאום התקציב השנתי שלה. רבים בתעשיית הקריפטו המקומית ציפו לשמוע בשורות טובות, אך לצערם, הנושא לא הוזכר כלל בנאום.
מיסוי כבד ותוצאותיו
בשנת 2022, הממשלה הטילה מיסוי כבד על פעילות בקריפטו: מס של 30% על הרווחים, ובנוסף מס מיוחד של 1% על כל עסקה, הנקרא TDS) Tax Deducted at Source). המשמעות היא שעל כל קנייה או מכירה של קריפטו, המשקיע משלם 1% מס בלי קשר אם הרוויח או הפסיד.
תעשיית הקריפטו בהודו טוענת שהמיסוי הזה פוגע קשות בפעילות. הם ביקשו להוריד את ה-TDS ל-0.01% בלבד, אבל הבקשה לא נענתה. לפי מחקר של האקדמיה הלאומית ללימודים משפטיים (NASLAR), מאז שהוטל המיסוי הפעילות בבורסות הקריפטו המקומיות צנחה ב-97%, ומספר המשתמשים הפעילים ירד ב-81%.
סאתוויק וישוואנאת, מנכ"ל בורסת הקריפטו ההודית Unocoin, אמר בתגובה: "הממשלה עדיין לא רואה בקריפטו עסק רציני בהודו. הם משווים את זה להימורים."
פופולריות למרות הקשיים
למרות זאת, הודו עדיין מובילה בעולם באימוץ קריפטו. לפי מדד האימוץ העולמי של חברת המחקר Chainalysis לשנת 2023, הודו ניצבת במקום הראשון. זה אומר שלמרות הקשיים, אזרחי הודו עדיין מגלים עניין רב בתחום.
אז מדוע הממשלה ההודית כל כך מחמירה? הבנק המרכזי של הודו (RBI) מזהיר כבר שנים מפני הסיכונים שבקריפטו. הם טוענים שזה תחום ספקולטיבי מדי, כלומר שיש בו יותר מדי הימור וסיכון. בשנת 2018, הבנק המרכזי אפילו אסר על בנקים לעבוד עם חברות קריפטו, אך בית המשפט העליון ביטל את האיסור הזה ב-2020.
חשוב להבין שהגישה של הודו לקריפטו משקפת דילמה עולמית: מצד אחד, יש פוטנציאל עצום לחדשנות ולצמיחה כלכלית. מצד שני, יש חששות לגבי יציבות פיננסית, הלבנת הון ואבטחת המשקיעים.
תקווה לעתיד ותובנות גלובליות
למרות המצב המורכב, תעשיית הקריפטו בהודו לא מאבדת תקווה. וישוואנאת מאמין שכאשר יותר מדינות מפותחות יקדמו את הקריפטו (או אפילו יהפכו אותו להילך חוקי), הודו תשקול מחדש את מדיניות המיסוי שלה.
בינתיים, המצב הנוכחי מציב אתגרים משמעותיים בפני המשקיעים והיזמים בתחום הקריפטו בהודו. מצד אחד, הביקוש והעניין בקריפטו נשארים גבוהים. מצד שני, המיסוי הכבד מקשה על פעילות רווחית ועל צמיחת התעשייה.
עבור הקורא הישראלי, המקרה של הודו מספק תובנות מעניינות. ישראל, כמו הודו, נחשבת למדינה מתקדמת בתחום הטכנולוגיה והחדשנות. אך גם כאן, הרגולציה והמיסוי של תחום הקריפטו עדיין בהתהוות.
האם הודו תצליח למצוא את האיזון הנכון בין עידוד החדשנות לבין הגנה על המשקיעים והמערכת הפיננסית? התשובה לשאלה זו עשויה להשפיע לא רק על הודו, אלא על כל תעשיית הקריפטו העולמית.
