הדולר מתנדנד, הזהב פורח: למה כולם נוהרים לזהב דווקא עכשיו?

בזמן שאגרות החוב האמריקאיות נחלשות והדולר מאבד מערכו, הזהב חוזר למרכז הבמה.

לפי נתוני בורסת לונדון, מחיר הזהב זינק בכ־25% מתחילת השנה והגיע לשיא של 3,500 דולר לאונקיה. לפי תחזיות J.P. Morgan, הבנק הגדול בארה"ב, המגמה צפויה להימשך: מחיר הזהב עשוי לעבור את רף ה־4,000 דולר לאונקיה עד אמצע 2026.

מדובר בתגובה ישירה לירידת האמון בנכסים האמריקאיים, כשהמשקיעים מחפשים אלטרנטיבה עצמאית ממדיניות מוניטרית ומגיאופוליטיקה.

הזהב: נכס שמחוץ למשחקי הממשל

באופן מסורתי, היחסים בין זהב לבין אגרות חוב אמריקאיות דומים: כשהתשואות על אג"ח ממשלתיות עולות, הזהב נוטה להיחלש. ההיגיון הוא פשוט: זהב לא מניב תשואה, ולכן הופך לפחות אטרקטיבי כאשר ניתן לקבל ריבית גבוהה מנכסים סולידיים אחרים. אבל במציאות הכלכלית של 2025, משהו השתנה.

הגורם המרכזי לשיבוש הזה הוא האינפלציה — או יותר נכון, הציפייה לאינפלציה, שנובעת ממדיניות הסחר החדשה של ממשל טראמפ, ובעיקר מגל חדש של מכסים הדדיים. מה שהיה אמור לתמרץ את היצוא האמריקאי הפך במהירות לגורם שמעלה את מחירי הייבוא, ומכביד על הצרכן המקומי. כשהשוק צופה עלייה במחירים, המשקיעים נוטים לחפש מקלטים בעלי ערך יציב ועמיד, והזהב — ששמו נקשר לאורך הדורות בהגנה מפני אינפלציה חוזר להיות רלוונטי.

אך לא רק חששות מאינפלציה מובילים לנהירה לזהב. המאפיינים המבניים שלו משחקים תפקיד מרכזי: הזהב אינו תלוי בממשלה אחת, אינו כפוף לבנק מרכזי, ואינו חשוף לסיכון אשראי — בניגוד לדולר או אג"ח. בתנאים שבהם נשחק האמון ביציבות הפוליטית והפיננסית של ארצות הברית, זהו יתרון מהותי. בנוסף על כך, אמירות כמו זו של טראמפ, שאיים בפומבי לפטר את יו"ר הבנק המרכזי, מוסיפות תחושת אי־וודאות לגבי העתיד המוניטרי של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם.

בתוך מציאות כזו, שבה שווקים מסורתיים כבר לא נתפסים כ"עוגן", הזהב ממלא מחדש את תפקידו ההיסטורי כתחנת מעבר בים של חוסר ודאות.

כשבנקים מרכזיים מחפשים כיוון חדש

גם בזירה הגלובלית נרשמת תזוזה: בנקים מרכזיים במדינות מתפתחות, שבעבר נטו להחזיק בדולר, מגדילים כיום את חשיפתם לזהב. מדובר לא רק בצעד פיננסי, אלא בהצהרה גיאופוליטית. המגמה הזאת, שמזוהה עם שיח הולך ומעמיק על "דה־דולריזציה", מקבלת חיזוק מהחשש מפני סנקציות כלכליות אמריקאיות והקפאת נכסים.

ובכל זאת, חשוב להדגיש: אף שהזהב תופס נפח בשיח הכלכלי, ולמרות החולשה הזמנית של הדולר והאג"ח, רוב המומחים מסכימים שהחלפה אמיתית של נכסים אמריקאיים כמקלט בטוח אינה מעבר שמתבצע בן לילה. שוק האג"ח האמריקאי נותר הנזיל ביותר בעולם — וגם הזהב, עם כל היתרונות, עדיין דורש אחסון יקר ואינו מניב ריבית כמו אג"ח.

בסופו של דבר, לא רק הנתונים הם אלה שמכתיבים את כיוון השווקים, אלא גם הלך הרוח. וכרגע, התחושה הרווחת בקרב משקיעים היא שהזהב מציע ביטחון ששאר הנכסים מתקשים להבטיח. לכן, הוא תופס מחדש את מקומו כיעד מועדף בעת סערה כלכלית.