ביטקוין, המטבע שהפך את התנודתיות לאמנות, מציג לאחרונה דווקא תכונה הפוכה: יציבות. יציבות לא שגרתית, במיוחד על רקע תקופה של מתיחות גיאופוליטית, אי־ודאות רגולטורית ותנודתיות גלובלית במחירים. ולא מדובר רק במספר שמופיע על המסך – אלא באופן שבו המספר הזה מתנהג.
העובדה שהביטקוין שומר בעקביות על רמות של מעל 100 אלף דולר, גם במהלך עימותים צבאיים כמו התקיפה האמריקאית באיראן, נראית לרבים כסימן לעוצמה פנימית. סוחרים ואנליסטים רואים בכך עדות לבשלות גוברת של השוק, ומדברים על דינמיקה מוכרת: ככל שהמחיר עולה ונשמר – כך מצטרפים עוד קונים, גם אם לא כולם מבינים עד הסוף מה הם רוכשים.
הכסף הזול אולי חוזר – ולא במקרה
במרכז הסיפור עומדת גם מדיניות מוניטרית שמתחילה להסתמן כגמישה יותר. בעוד יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, ממשיך להצהיר על גישה "תלויה בנתונים", שני בכירים שמרנים בבנק המרכזי – מישל באומן וכריסטופר וואלר – רומזים על אפשרות להורדת ריבית כבר ביולי. באומן אף ציינה כי השפעת המכסים החדשים על האינפלציה עשויה להיות מתונה מהצפוי.
ההצהרות הללו, שפורסמו בפער של ימים ספורים, נתפסות על ידי חלק מהמשקיעים כסנונית שמבשרת שינוי מגמה – שינוי שאולי קשור, יש שיאמרו, גם למערכת הבחירות הקרבה ולרצון פוליטי לייצר רגיעה כלכלית. אם אכן תגיע הורדת ריבית, זו תהיה רוח גבית משמעותית לא רק לשוק הקריפטו – אלא גם לשוקי ההון בכלל.
כשהנפט נופל – הלחץ על הריבית יורד
עוד זרז משמעותי לסנטימנט החיובי מגיע מכיוון מפתיע: שוק האנרגיה. בניגוד לכל התחזיות, תגובת מחירי הנפט למתקפה על איראן הייתה שלילית – לא חיובית. במקום לזנק, מחיר הנפט ירד בחדות, ובכך הפיג את אחת הדאגות המרכזיות של הבנקים המרכזיים: האינפלציה שמונעת מהן להוריד ריבית.
"כשהנפט נופל – גם הפחדים של הבנקאים המרכזיים נרגעים", כתב ג'יימס ת'ורן, אסטרטג השוק הראשי של Wellington Atlus. לדבריו, ירידה של יותר מ־6% ביום אחד ו־15% בשנה מצביעה על תהליך של דפלציה – לא אינפלציה.
השוק הטכני שולח איתות ברור
ואם כל זה לא מספיק, גם הגרפים – אותם כלים טכניים שמשקיעים אוהבים לשנן – מתחילים לשלוח סימנים חיוביים. מדובר בשלושה ממוצעים נעים מרכזיים: ממוצע 50 יום, 100 יום ו־200 יום. אלו הם קווים שמחושבים לפי ממוצע המחירים של הביטקוין לאורך מספר הימים האחרונים, ומשמשים ככלי עזר להבנת המגמה הכללית. כששלושת הקווים הללו מסתדרים בסדר עולה – כלומר שהממוצע לטווח הקצר גבוה מזה של הטווח הארוך – זה לרוב מאותת על מגמה חיובית שמתפתחת. תבנית כזו הופיעה גם בסוף השנה שעברה, אז הביטקוין זינק מ־70 אלף ל־100 אלף דולר. נכון, גרפים אינם נבואה – אבל כשהם משתלבים עם שינוי במצב הכלכלי והתודעה בשוק, הם כבר לא סתם קווים על מסך.
גם משקיעים מוסדיים, לפי נתוני Glassnode, מתחילים לאותת על אמון מחודש. אמנם חלק מהמשקיעים הוותיקים מכרו במהלך הירידות ביוני, אך קבוצה לא פחות גדולה דווקא ניצלה את הירידה כדי להגדיל אחזקות – במטרה להוזיל את העלות הממוצעת.
רף חדש, תודעה חדשה
בנקודה הזו, ייתכן שכדאי להפסיק לדבר על ביטקוין במונחים של טווחים – ולהתחיל לדבר עליו במונחים של התנהגות. המחיר הוא לא רק יעד – הוא גם מסר. מסר על תודעה שמשתנה, על שוק שמבשיל, ועל שחקנים שמתחילים להאמין מחדש. יעד של 120 אלף דולר כבר לא נשמע כל־כך מופרך – לפחות בעיני אלה שעדיין רואים בביטקוין משהו שהוא הרבה מעבר לגרף.
