שוויץ, מדינה שידועה בקנאותה ליציבות כלכלית ובניהול פיננסי חסר תקדים, מטלטלת את הקהילה הפיננסית הבינלאומית. יוזמה חדשה שאושרה על ידי הקנצלריה הפדרלית עשויה להוסיף ביטקוין לרזרבות הלאומיות של המדינה – צעד שלא רק מתכתב עם החדשנות הדיגיטלית, אלא גם עם הרעיון של עצמאות כלכלית ריבונית.
שוויץ אינה זרה לעולם הקריפטו. העיר לוגאנו, לדוגמה, מקבלת תשלומי מיסים בביטקוין מאז דצמבר 2023. בקנטון צוג, המוכר כ"עמק הקריפטו", ניתן לשלם מיסים בביטקוין ואת'ריום כבר משנת 2021, כאשר בשנת 2023 הועלתה מגבלת העסקאות ל-1.5 מיליון פרנק שוויצרי. בנוסף, "עמק הקריפטו" עצמו הפך למרכז מוביל לחברות בלוקצ'יין ו-web3, המשמש מוקד לחדשנות טכנולוגית וכלכלית.
היוזמה שמציתה ויכוח: למה דווקא ביטקוין?
הצעת החוק, שהוגשה ב-5 בדצמבר 2024, נולדה מתוך חזון לשנות את סעיף 99 בחוקת שוויץ. מדובר בתיקון שיחייב את הבנק המרכזי להחזיק ביטקוין לצד זהב ברזרבותיו. היוזמה, שנקראת "בעד שוויץ חזקה, ריבונית ואחראית", מתבססת על הרעיון כי ביטקוין, עם אופיו המבוזר ותכונותיו הדפלציוניות, יכול להעניק למדינה עמידות כלכלית בפני זעזועים חיצוניים.
מאחורי היוזמה עומדים עשרה מובילים בתחום הקריפטו והפיננסים, כולל לואיזיוס מייסר, איש עסקים ויועץ ידוע בתחום הבלוקצ'יין, וגיו זנגנה, סגן נשיא לאנרגיה וכרייה בחברת טת’ר (Tether). שניהם מביאים עמם ידע עמוק על שילוב מטבעות דיגיטליים במערכות פיננסיות מסורתיות.
תמיכה וביקורת: יציבות מול חדשנות
התומכים מציגים חזון ברור: שוויץ יכולה לנצל את מעמדה כמרכז פיננסי עולמי ולאמץ גישה חדשנית שתמשוך השקעות ותשמור על עצמאות כלכלית. "זו לא רק החלטה פיננסית," מסביר אחד היזמים, "זו הכרזה על זהות כלכלית ריבונית."
אולם הביקורת לא מאחרת לבוא. הבנק הלאומי השוויצרי, בראשות מרטין שלגל, מזהיר מפני התנודתיות של הביטקוין ומטיל ספק באפשרות להפוך אותו לנכס רזרבי יציב. גם הרשות הפיננסית בשוויץ מביעה חשש מפני הגברת סיכוני הלבנת הון הכרוכים בשימוש במטבעות דיגיטליים.
משאל עם ושאלת המנהיגות הגלובלית
לאחר שהיוזמה עברה את שלב האישור הראשוני, הדרך למשאל עם נראית ברורה: על מובילי הקמפיין לאסוף 100,000 חתימות בתוך 18 חודשים כדי להעלות את ההצעה לדיון ציבורי רחב. אם תאושר במשאל, שוויץ תהפוך למדינה הראשונה בעולם שכוללת מטבע דיגיטלי ברזרבות הלאומיות באופן חוקתי.
שוויץ אינה פועלת בחלל ריק. בעולם שבו מדינות כמו אל סלבדור ובהוטן כבר מחזיקות ביטקוין ברזרבותיהן, ומדינות כמו ארצות הברית, ברזיל ופולין שוקלות להוסיף אותו, המהלך השוויצרי משתלב במגמה עולמית גוברת. בארצות הברית, לדוגמה, הסנאטורית סינתיה לומיס הציגה הצעת חוק בשם "Bitcoin Act", שקוראת לרכישת 200,000 ביטקוין מדי שנה. הנשיא הנבחר דונלד טראמפ אף הביע תמיכה ברעיון של "מאגר ביטקוין אסטרטגי".
בברזיל מקדמים מחוקקים יצירת רזרבה אסטרטגית שתכלול ביטקוין ותהווה 5% מהרזרבות הבינלאומיות של המדינה, בעוד בפולין, המועמד לנשיאות סלבומיר מנצן תומך ברזרבה דומה כחלק מחקיקה ידידותית לקריפטו.
רוסיה, מצדה, שוקלת להחליף חלק מרזרבות הדולר האמריקאי שלה בנכסים דיגיטליים, ובחלק מהמקרים אף לשלבם באוצר המדינה. הונג קונג, מנגד, בוחנת כיצד למנף את מעמדה הייחודי לכלול ביטקוין ברזרבות הלאומיות שלה.
היוזמה לשלב ביטקוין ברזרבות שוויץ היא לא פחות מניסוי חברתי-כלכלי בקנה מידה עולמי. היא מביאה עמה סיכונים ברורים לצד הבטחה לחדשנות ולהובלת שוק. בסופו של דבר, הציבור השוויצרי יכריע. עד אז, העולם צופה במתח – האם שוויץ תצליח לשמור על זהותה כמעצמה פיננסית ולנווט את דרכה באומץ בתוך עולם המשתנה במהירות?
