אחרי שבע שנים של מגבלות, דרום קוריאה פותחת מחדש את הדלת בפני חברות קריפטו – והפעם, עם גישה ישירה למעמד של חברות הון סיכון. החל מה-16 בספטמבר 2025, חברות בתחום הנכסים הווירטואליים יוכלו לזכות בהכרה רשמית כעסקים חדשניים, מה שיאפשר להן ליהנות מהטבות מס, מענקי מחקר ופיתוח, ערבות אשראי ותמיכה פיננסית ממשלתית. מדובר במהלך שמאותת על שינוי גישה מצד הרגולטור – לא עוד התייחסות לקריפטו כאל תחום בעייתי, אלא כהזדמנות טכנולוגית וכלכלית לגיטימית.
שינוי רגולטורי שמסמן תפנית
המהלך מגיע בעקבות תיקון לצו האכיפה של החוק המיוחד לקידום עסקים בתחום ההון סיכון, שפורסם על ידי משרד העסקים הקטנים והבינוניים והסטארט-אפים של דרום קוריאה. התיקון מסיר את ההחרגה שהייתה בתוקף מאז 2018, אז הושוו חברות קריפטו לעסקים בתחום ההימורים וחיי הלילה – קטגוריה שזכתה לכינוי "תעשיות מזיקות חברתית". כעת, עם ההכרה הרשמית, חברות שעוסקות במסחר או בתיווך של נכסים דיגיטליים יוכלו לקבל מעמד של חברת הון סיכון, מה שפותח בפניהן אפשרויות חדשות לגיוס הון, שיתופי פעולה ממשלתיים וכניסה למסלולי תמיכה ייעודיים.
לדברי טד קו, עורך דין במשרד LIN, מדובר בצעד משמעותי שיאפשר לא רק לחברות קריפטו חדשות להיכנס לשוק בתנאים נוחים יותר, אלא גם לחברות קיימות להתרחב לתחום מבלי לאבד את המעמד הוונצ'רי שלהן. המשמעות היא שהחדשנות בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים תוכל להשתלב באופן טבעי יותר באקוסיסטם הטכנולוגי של המדינה.
התאמה למגמות עולמיות ותגבור ההגנות למשקיעים
המהלך של דרום קוריאה אינו מתרחש בחלל ריק. הוא משקף התאמה למגמות הגלובליות בתחום הנכסים הדיגיטליים, לצד הכרה בכך שמערכות ההגנה על משקיעים במדינה התבגרו והתחזקו. ברקע עומדת גם מדיניות חדשה של נציבות השירותים הפיננסיים, שהציבה תקרה לריביות על הלוואות קריפטו ואסרה על הלוואות ממונפות – מה שמעיד על ניסיון לאזן בין עידוד חדשנות לבין שמירה על יציבות פיננסית.
הגישה הזו, שמבקשת לטפח תעשיות "דיפ-טק" כמו בלוקצ'יין, קריפטוגרפיה ונכסים וירטואליים, משתלבת עם החזון של דרום קוריאה להפוך לשחקנית מובילה בכלכלה הדיגיטלית העולמית. בכך, המדינה מאותתת שהיא לא רק חוזרת למשחק – אלא מתכוונת לשחק בו בתנאים שלה.
מי ירוויח מהשינוי – ומה צפוי לקרות בהמשך
בין הנהנים המרכזיים מהמהלך ניתן למנות את השמות הגדולים בתעשייה המקומית: Hashed, Dunamu (המפעילה של Upbit) ו-Kakao Ventures. חברות אלו, שפעלו עד כה תחת מגבלות רגולטוריות, צפויות ליהנות מההכרה החדשה ולמנף אותה להרחבת הפעילות שלהן – בין אם בגיוסי הון, בהשקת פרויקטים חדשים או בהעמקת שיתופי פעולה עם מוסדות ממשלתיים.
בנוסף, השינוי עשוי לסייע לדרום קוריאה לצמצם את הפער מול מדינות אחרות שהתירו פעילות קריפטו בשנים האחרונות, ולמשוך מחדש משקיעים ויזמים שנטשו את השוק המקומי בתקופת האיסור. בכך, נפתחת אפשרות ממשית להאיץ פרויקטים בתחום התשתיות לבלוקצ'יין, פיתוח אפליקציות DeFi, וחיזוק המעמד של המדינה כמרכז חדשנות טכנולוגית.
המהלך הדרום קוריאני לא מבטיח פתרונות קסם, אבל הוא בהחלט מסמן כיוון ברור: שילוב של רגולציה מחמירה עם תמיכה ממשלתית יכול להוות בסיס יציב לתעשייה שנמצאת עדיין בשלבי התהוות. עבור קהילת הקריפטו המקומית – ואולי גם העולמית – מדובר בהזדמנות לבחון מחדש את גבולות האפשר.
