ארבעת הבנקים הגדולים בארה”ב מאחדים כוחות סביב יוזמה אחת

המהלך הזה לא מפתיע אף אחד שמביט על מגמת הדולר הדיגיטלי מקרוב.

זה היה עניין של זמן עד שמוסדות הבנקאות הגדולים בארה”ב יפסיקו להסתכל מהצד ויבחנו צעד ממשי בשוק הסטייבלקוין – נכס דיגיטלי שמוצמד לערך הדולר ונמצא בשימוש הולך וגובר על ידי גופי קריפטו ופינטק.

אלא שהפעם, לא מדובר בניסיון נקודתי מצד בנק בודד, אלא ביוזמה מתואמת בין ארבעה מהשמות החזקים ביותר במערכת הפיננסית האמריקאית: ג’יי.פי מורגן (JPMorgan), בנק אוף אמריקה (Bank of America), סיטיגרופ (Citigroup) ו-וולס פארגו (Wells Fargo).

הדיונים נמצאים עדיין בשלב רעיוני. לא פותח עדיין מוצר, ולא נכתב אף שורת קוד. אבל עצם קיום המגעים – והעובדה שמעורבות בהם שתי שחקניות תשתית מרכזיות – מרמזת על כיוון ברור. Early Warning Services, שמפעילה את שירות התשלומים Zelle, אחראית להעברות כספים מיידיות בין משתמשים פרטיים בארה”ב. The Clearing House מפעילה את רשת התשלומים המהירים (RTP) בין בנקים מסחריים. שתיהן מייצגות את עמודי השדרה של התשלומים הדיגיטליים בבנקאות האמריקאית. המעורבות שלהן בפרויקט מצביעה על הבנה הולכת ומעמיקה בקרב הבנקים: אם הם לא יאמצו את טכנולוגיות הקריפטו – הן יאמצנה אותם.

עיצוב מחדש של מערכת התשלומים – מבפנים

האפשרות שעל הפרק היא הקמת מטבע דיגיטלי משותף, שישולב בתוך התשתיות הקיימות של מערכת הבנקאות המסחרית בארה”ב. המשמעות – לפחות על פי המתווה שנבחן – היא שהסטייבלקוין לא יהיה יוזמה סגורה של מספר בנקים בלבד, אלא פלטפורמה פתוחה לשימוש גם על ידי בנקים נוספים, שיבחרו להצטרף למיזם.

המיקוד כאן הוא ביצירת סטנדרט אחיד שיאפשר העברות כספים מיידיות בין מוסדות, תוך שמירה על יציבות, שקיפות ורגולציה הדוקה. שילוב הגופים כמו The Clearing House ו-Zelle אינו רק טכני – הוא מצביע על שאיפה להשתמש במנועים שכבר מוכיחים את עצמם ביומיום של מיליוני אמריקאים. החידוש הוא באפשרות לעטוף את אותם מנועים במעטפת טכנולוגית דיגיטלית שמבוססת על בלוקצ’יין.

חקיקה מכרעת בסנאט: חוק ה-GENIUS Act

הגורם שיכריע אם התוכנית הזו תבשיל למהלך ממשי הוא הקונגרס האמריקאי. הצעת חוק בשם GENIUS Act, שזוכה לסיקור נרחב, מבקשת להסדיר את תחום הסטייבלקוין באופן מקיף. על פי ההצעה, כל מנפיק של סטייבלקוין יחויב לגבות את המטבע בדולרים נזילים באופן מלא ולעמוד בביקורת חיצונית שוטפת – במיוחד אם הוא מחזיק נכסים בהיקף העולה על 50 מיליארד דולר. החוק עבר הצבעה פרוצדורלית בסנאט, אך טרם הגיע לנוסח סופי שיאושר בהצבעה מלאה.

הרגולציה המוצעת עלולה להקשות על חברות קריפטו עצמאיות – אך לבנקים המסחריים יש יתרון ברור בזירה הזו. הם כבר נמצאים תחת פיקוח הדוק, ולכן עשויים דווקא להרוויח מהחקיקה שתיצור חסם כניסה גבוה עבור מתחרים חיצוניים.

לכן, למרות שהפרויקט עדיין בשלבי גיבוש, עצם קיומו הוא סימן שאלה רגולטורי מהדהד. מצד אחד, הרגולציה הנוקשה עשויה לאפשר למוסדות הפיננסיים להיכנס לשוק ממוסגר וברור. מצד שני, חקיקה שתוגדר באופן מחמיר מדי עלולה לבלום גם את ההתקדמות הפנימית של המערכת.

עד אז – היוזמה תישאר בעיקר בתור רעיון עם פוטנציאל, תלוי חקיקה ותלוי הקשר פוליטי.