כשגרמניה משקיעה מיליארדים בטורבינות רוח ובשדות סולאריים, התוצאה היא פיתוח משמעותי של אנרגיה מתחדשת. אבל אז צץ לו האתגר האמיתי: מה עושים כשיש יותר מדי אנרגיה? לא כל הזמן צריך את כל החשמל הזה, במיוחד כשהרוח נושבת חזק בלילה, או כשיש שמש בלי הפסקה ביום. זו נקודה שאפילו המומחים מתקשים איתה. הפתרון? לפעמים פשוט מבזבזים את העודף. אבל אז מגיעה דויטשה טלקום עם רעיון מבריק – לקחת את האנרגיה הזו ולייצר איתה ביטקוין.
דויטשה טלקום, אותה ענקית תקשורת מגרמניה שאחראית גם על T-Mobile, החליטה לשים רגליים במגרש חדש – כריית ביטקוין בתנאים ירוקים. אבל הם לא לבד בסיפור הזה. לצד דויטשה טלקום עומד בנק האוס מצלר, בנק גרמני מסורתי שכבר קיים מעל 300 שנה, וגם חברת ההנדסה RIVA Engineering GmbH. שילוב כזה בין תקשורת, בנקאות והנדסה אולי נשמע כמו התחלה של בדיחה, אבל האמת היא שזה שילוב שמסמל את אחד מהשינויים הגדולים שגרמניה עשויה לראות בשוק האנרגיה.
"פוטוסינתזה כלכלית דיגיטלית" – לא רק סיסמה
המהלך הזה של דויטשה טלקום מונע מחזון די מהפכני. אוליבר נידרלה, ראש תחום האמון הדיגיטלי ותשתיות ה-Web3 בדויטשה טלקום, כבר העניק לפרויקט שם אייקוני: "פוטוסינתזה כלכלית דיגיטלית". כלומר, תהליך שבו עודפי אנרגיה ממקורות מתחדשים, במקום להתבזבז, הופכים לערך דיגיטלי באמצעות כריית ביטקוין.
אבל איך זה עובד בפועל? תחשבו על זה כמו פוטוסינתזה, רק דיגיטלית. כמו שצמחים ממירים את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית כדי לייצר מזון – המערכת של דויטשה טלקום ממירה עודפי אנרגיה לא מנוצלים לערך כלכלי בצורת ביטקוין, באופן שמסייע לאזן את רשת החשמל ולהפחית בזבוז.
הרעיון פשוט, ולמרות זאת גאוני: גרמניה, עם המון מקורות אנרגיה מתחדשים, מייצרת לעיתים הרבה יותר ממה שהיא צריכה. כשהטורבינות מסתובבות בכל הכוח או כשהפאנלים הסולאריים קולטים אור מהשמש בצהריים – נוצר מצב שיש עודף רציני של אנרגיה. במקום לאבד את האנרגיה הזו או להפסיק את הייצור – כי זה באמת בזבוז מוחלט – הכורים של דויטשה טלקום נכנסים לפעולה. הם סופגים את האנרגיה וממירים אותה לטובת כריית ביטקוין.
הביטקוין כפתרון לאיזון
רק לפני כמה שנים, הרעיון של כריית ביטקוין והגנה על הסביבה היה נשמע כמו ניגוד מוחלט. כריית ביטקוין הרי צורכת אנרגיה בצורה כמעט לא מציאותית. אבל כאן נמצא החידוש: מנגנון הכרייה של דויטשה טלקום מתאים עצמו לכמויות העודפות ברשת החשמל. יש אנרגיה עודפת? הכורים עובדים. אין? הם נעצרים. זו גמישות שלא דומה לשום מערכת אחרת בתחום.
הבנק הגרמני הוותיק האוס מצלר, שלא רגיל להתעסק בעולמות הקריפטו והבלוקצ'יין, דווקא רואה בפרויקט הזה תחילתו של שינוי רחב הרבה יותר. בבנק כבר בוחנים אפשרויות נוספות לנכסים דיגיטליים שיכולים לסייע לא רק בעולם הקריפטו אלא גם בשוק הפיננסים כולו. מעבר לכריית ביטקוין, הם רואים כאן התחלה של מערכת חדשה שמתפקדת ממש כמו מערכת ניהול מאוזנת לכל דבר.
העולם לומד
החזון של דויטשה טלקום הוא רק ההתחלה. אם מביטים קצת צפונה, ניתן למצוא כבר מיזמים דומים בפינלנד. שם, מערכות כרייה משמשות לחימום עיר שלמה בת 11,000 תושבים בעזרת החום שנפלט מהכורים. השיטה, שנקראת "חימום אזורי," משתמשת בחום הנפלט ממערכות הכרייה לחימום מים שמוזרמים בצנרת תת-קרקעית לכל בתי העיר. בעוד שלפני עשור הפתרון הזה אולי היה נראה דמיוני, כיום הוא נתפס כאחד הפתרונות העתידיים לצרכים אנרגטיים עולמיים.
פרויקט דויטשה טלקום בגרמניה נועד להוכיח שאפשר לכרות ביטקוין בצורה חכמה וברת-קיימא, ואף לחזק את רשת החשמל במקום להעמיס עליה. אם הפרויקט הזה יצליח, ייתכן שנראה גישות דומות גם במדינות אחרות. החשיבה הירוקה והמתקדמת הזו לא רק מטפלת בעיית האנרגיה אלא גם מעצבת מחדש את התפיסה לגבי נכסים דיגיטליים ככלי תומך לכלכלה ולחברה.
הדרך של דויטשה טלקום לשינוי מהותי
ההחלטה של דויטשה טלקום להיכנס לכריית ביטקוין עם גישה ירוקה היא מהלך שמסמן את העתיד של תחום האנרגיה והקריפטו כאחד. בעזרת האנרגיה המתחדשת, הם יוצרים שיטה שמביאה ערך כפול: כלכלי וסביבתי. בין אם מדובר בגרמניה או בכל מדינה אחרת שתאמץ את הגישה הזו, אנחנו עשויים לראות בעתיד לא רק שוק דיגיטלי חזק יותר, אלא גם מערכת ניהול אנרגיה שמצליחה לשלב קידמה עם אחריות סביבתית