ממשלות מתייצבות: בינאנס מדווחת על פניות להקמת רזרבות ביטקוין

הביטקוין חוזר למרכז הבמה – הפעם בזירה הממשלתית. מנכ"ל בינאנס, ריצ'רד טנג, חשף כי מדינות וקרנות ריבוניות פונות לחברה בבקשה לסיוע בהקמת תשתיות רגולציה ואסטרטגיה לקריפטו – ובמקרים מסוימים גם לבחינת מודלים של רזרבות ביטקוין לאומיות.

במקביל, ממשל טראמפ כבר אימץ מדיניות פדרלית מוצהרת, שבמסגרתה הוקמה רזרבת ביטקוין אסטרטגית – מהלך שמבוסס כולו על ביטקוין שהוחרם על ידי הממשל בהליכים פליליים ואזרחיים. אף שאין מדובר ברכישות שוק יזומות, הצעד נועד לבסס את מעמדו של הביטקוין כנכס אסטרטגי עבור הכלכלה האמריקנית, לפחות ברמה הסמלית.

הנתונים האלה לא מגיעים בשולי השיח – הם מהווים איתות ברור להעמקה גלובלית במעורבות המדינתית בקריפטו. ומי שנמצאת בעמדת מפתח בתהליך הזה היא בינאנס, שכבר לא רק מנהלת מסחר, אלא מתפקדת כיועצת לממשלות בשאלות של רגולציה, השקעה והיערכות אסטרטגית.

זו אחת הפעמים הראשונות שבהן הנהלת בינאנס מאשרת פומבית את עומק המעורבות הריבונית של מדינות בתחום הקריפטו. לדבריו, הפניות כוללות גם בקשות לסיוע בגיבוש רגולציה או תשתית לאומית לניהול נכסים דיגיטליים. אמנם טנג לא נקב בשמות המדינות, אך לפי דיווחים, פקיסטן וקירגיזסטן מקיימות קשרים עם צ'אנגפנג ז'או ("CZ"), מייסד בינאנס, בעיקר סביב ייעוץ רגולטורי – ולא להקמת רזרבות ביטקוין בפועל.

מהלך אמריקני שמניע את הלחץ הבינלאומי

מאחורי הקלעים, אפשר להבין היטב את מקור הלחץ: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שנמצא כעת בקדנציה שנייה, הפך את תחום הקריפטו לחלק ממדיניות כלכלית מוצהרת. במרץ 2025 הוא חתם על צו נשיאותי להקמת רזרבה ביטקוין אסטרטגית, המבוססת על כ-200,000 ביטקוין שהוחרמו בעבר. מדובר בצעד ראשון מסוגו, שנועד להעביר מסר גיאו-כלכלי ברור: הקריפטו איננו עוד בגדר ניסוי.

במקביל, הוקמה גם "מאגרת נכסים דיגיטליים" הכוללת את'ריום, סולנה וקארדנו – גם הם מתוך שלל מטבעות שהוחרמו בהליכי אכיפה. בשלב זה לא קיימת חקיקה תקציבית שמאפשרת רכישות ביטקוין חדשות או שימוש יזום בתקציב פדרלי. במסמכים פדרליים מצוין כי ייתכן ובעתיד תיבחן אפשרות להרחבת הרזרבה דרך הכנסות ממכסים או תמחור מחדש של תעודות זהב ממשלתיות – אך אין החלטות אופרטיביות בנושא.

הסדרה רגולטורית: מהשוק החופשי אל שולחן החקיקה

ההשלכות אינן רק פיננסיות, אלא גם משפטיות. אם בעבר שחקני קריפטו ביקשו להימנע מהתערבות רגולטורית, כיום הם עצמם הופכים ליועצים לממשלות המבקשות להסדיר את התחום מבפנים. טנג עצמו ציין כי "בינאנס הוזמנה לסייע בגיבוש מסגרות רגולטוריות חדשות", ובכך מעביר את הקריפטו מעמדה של חתרנות פיננסית – אל מרכז העשייה המדינית.

היכולת של מדינות לאמץ רגולציה אחידה עשויה להפוך ליתרון תחרותי. לא מדובר רק ביצירת כללים ברורים למשקיעים, אלא בבניית תשתית שתאפשר למדינות לפעול מול ביטקוין כמו מול יתר נכסי המאקרו – זהב, נפט, מט"ח. הקריפטו מפסיק להיות אזוטריה של יזמים, והופך לדיון של נגידים.

תיאוריית המשחק יוצאת מהספרים למציאות

הסיטואציה שמתוארת כעת – מדינות שנכנסות למרוץ להחזיק ביטקוין – היא הגשמה בפועל של מה שנקרא "תיאוריית המשחק של ביטקוין". כבר שנים שגורמים בתעשייה טוענים: ביום שבו מדינה חזקה תתחיל לאגור ביטקוין, כל היתר ייאלצו לנהוג באותה דרך כדי שלא להישאר מאחור. עכשיו, עם הצהרות פומביות מהבית הלבן, זו כבר אינה ספקולציה – אלא מגמה.

האנליסט ג'ף קנדריק מ־Standard Chartered מעריך כי תרחיש כזה עשוי להקפיץ את מחיר הביטקוין עד ל־500,000 דולר תוך שלוש שנים. מדובר בהערכה פרטית, לא בקונצנזוס שוק, אך היא משקפת היטב את האקלים הרגשי והפוליטי סביב המטבע: הביטקוין עובר ממודל של "אם וכאשר" – ל"מי ומתי".

שאלות פתוחות, אבל הכיוון ברור

האם מדינות אכן יבחרו להקים רזרבות ביטקוין ממוסדות? כיצד ישפיע מהלך כזה על הבנקים המרכזיים? והאם שיתוף הפעולה עם בינאנס יימשך גם לנוכח ההיסטוריה המשפטית של החברה?

על כל אלו אין עדיין תשובות סופיות – אבל דבר אחד כבר ברור: המעמד של הביטקוין בזירה הגלובלית לא נח עוד על כתפי יזמים בלבד. הוא נמצא כעת גם בידיהם של פוליטיקאים, רגולטורים, ומנהלי קרנות ריבוניות. והשאלה איננה האם הם יפעלו – אלא מי יעשה את זה ראשון, ומי ייאלץ לרדוף אחריו.