בתחילת מרץ השנה, משרד המשפטים האמריקאי, בשיתוף רשויות בגרמניה ובפינלנד, הורה על הקפאת שמות הדומיין של Garantex – בורסת קריפטו רוסית שהוקמה ב־2019 ופעלה בעיקר ממוסקבה.
מדובר בצעד משפטי שמטרתו לחסום את הגישה לאתרי הבורסה ולשבש את פעילותה המקוונת. הסיבה: טענות לעסקאות בשווי 96 מיליארד דולר שהועברו בהקשרים פליליים, ביניהם הלבנת הון והפרות רגולטוריות חמורות. בעקבות זאת, גם חברת Tether הצטרפה למהלך והקפיאה סכום של 27 מיליון דולר במטבע USDT שהיה מאוחסן בארנקים הקשורים לפעילות הבורסה. בתוך שעות, הבורסה נאלצה להפסיק את כל פעולתה, כולל עצירת משיכות ללקוחות.
המקרה עורר גלים במערכת הכלכלית הרוסית. במשרד האוצר החלו לחשב מסלול מחדש, כשהשאלה המרכזית שעלתה היא עד כמה ניתן להמשיך להסתמך על תשתיות פיננסיות שמופעלות מחוץ לשליטה ריבונית – גם כאשר מדובר במטבעות מבוזרים.
עוזר ראש מחלקת המדיניות הפיננסית במשרד האוצר הרוסי, עוסמאן קאבלויב, אמר כי יש לשקול הקמה של מטבע יציב מקומי, בדומה ל־USDT. לדבריו, "איננו מגבילים את השימוש במטבעות יציבים במסגרת הניסוי הרגולטורי, אך מקרים אלה מבהירים שהכלי הזה עשוי להיות מסוכן עבורנו". קאבלויב הוסיף כי המדינה בוחנת אפשרות להצמיד את המטבע ליחידות מוניטריות שאינן דולר, במטרה להקטין תלות חיצונית.
הקרב על המטבעות היציבים: ארה"ב חוסמת, רוסיה מגיבה
המהלך האמריקאי נגד Garantex לא היה הראשון. כבר באפריל 2022 הוטלו סנקציות רשמיות על הבורסה מצד משרד האוצר האמריקאי, בגין חשדות לעבירות כלכליות. כעת, לפי דיווחים, הבורסה שבה לפעול תחת שם חדש, תוך שימוש במטבעות יציבים מגובי רובל – וזאת למרות הסנקציות.
על פי גורמים בתעשייה, ההקפאה המהירה של נכסי הבורסה המחישה עד כמה מטבעות יציבים שאינם ריבוניים עשויים להפוך לכלי לחץ גיאופוליטי. מבחינת מוסקבה, זו תזכורת כואבת לכך שגם פתרונות שנחשבו עד כה כאלטרנטיביים וכביכול ניטרליים, אינם חסינים מהשפעות שלטוניות.
הרקע הזה הוא מה שדוחף את הרשויות ברוסיה לשקול כלים כלכליים עצמאיים. "האירועים האלה צריכים להדליק נורה אדומה – לא רק למשקיעים, אלא גם למקבלי ההחלטות", אמר מקור ממשלתי שמעורב בתהליך.
מבחינת המדינה, פיתוח מטבע יציב עצמאי אינו רק פתרון טכנולוגי, אלא גם הצהרה כלכלית – ניסיון להחזיר שליטה על כלים פיננסיים שנחשפו כתלויים בגורמים חיצוניים.
רגולציה חדשה, קרן מטבעות קריפטו וחזון דיגיטלי
במקביל, מתגבשת יוזמה להקמת קרן ממשלתית לנכסי קריפטו – קרן שתאגד מטבעות דיגיטליים שהוחרמו בהליכים פליליים ותנוהל תחת פיקוח ציבורי. את ההצעה העלה חבר לשכת הציבור הרוסית, יבגני משרוב. בנוסף, מקודמת חקיקה שתעניק מעמד רשמי למטבעות דיגיטליים במסגרת דיני הקניין, מה שיאפשר החלה ברורה של דיני העונשין על נכסים אלו.
החקיקה צפויה לכלול גם מנגנוני מעקב ודיווח חדשים, שיאפשרו לרשויות להתחקות אחר נכסים דיגיטליים לאורך שלבי ההליך הפלילי – מהחרמת הארנקים ועד מימוש הנכסים לטובת הקרן הציבורית. הגורמים המעורבים בתהליך מדגישים כי היעדר מעמד חוקי מוגדר למטבעות קריפטוגרפיים מקשה כיום על אכיפה, ומשאיר פרצות משפטיות שמאפשרות לעבריינים להעביר נכסים במהירות מחוץ להישג היד של המדינה.
בה בעת, הקרן המוצעת אינה רק אמצעי לטיפול בנכסים שהוחרמו – אלא גם ניסיון ראשון מסוגו ברוסיה לרתום את עולם הקריפטו לטובת יעדים ציבוריים. לפי ההצעה, הקרן תוכל לשמש מקור מימון ליוזמות ממשלתיות בתחום הטכנולוגיה, ההשכלה או הפיתוח האזורי, מתוך תפיסה שמטבעות דיגיטליים יכולים לשרת גם מטרות לאומיות.
בכך, מנסה רוסיה לבנות מערכת שתתאים לא רק לאכיפה, אלא גם לשימוש אסטרטגי בנכסים הדיגיטליים כחלק מארגז הכלים המדינתי. כל זה משתלב במגמה רחבה יותר – להפוך את התחום מפרא-טכנולוגי מוחלט, למרחב רגולטורי הנשלט, מנוטר ומנוהל על ידי המדינה.
