הבנק הפדרלי בארה"ב (הפד) ניצב בעימות חזיתי עם הנשיא דונלד טראמפ, שמפעיל לחץ להורדת ריבית חדה ומהירה. טראמפ, שמעוניין להמריץ את הכלכלה האמריקאית, דורש לצמצם את עלויות האשראי באופן אגרסיבי, אך קובעי המדיניות במערכת הפיננסית משדרים מסר ברור: הפד הוא גוף עצמאי, והחלטותיו מבוססות על נתונים – לא על פוליטיקה.
היום, ביום רביעי, בשעה 21:00 שעון ישראל, יכריז הפד על החלטת הריבית הראשונה מאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, אך השוק לא מצפה לשינויים דרמטיים. על פי ההערכות, יו"ר הפד ג'רום פאוול ידחה את הדרישות הנשיאותיות, מתוך חשש שהורדת ריבית מוקדמת מדי עלולה להצית מחדש את האינפלציה.
"התערבות פוליטית במדיניות מוניטרית יכולה להסתיים רע מאוד"
כלכלנים מזהירים כי ניסיון לכופף את הפד לשיקולים פוליטיים הוא מהלך מסוכן. קלאודיה סאהם, כלכלנית ראשית ב-New Century Advisors ולשעבר בכירה בפד, מדגישה כי "יש סיבה לכך שהבנק המרכזי הוא עצמאי – חיתוך ריבית כשיעד האינפלציה עדיין לא הושג עלול דווקא להחריף את הבעיה".
פאוול, שניהל את הכלכלה האמריקאית לעבר "נחיתה רכה" בשנה האחרונה, הצליח למתן את עליות המחירים מבלי לדחוף את המשק למיתון. עם זאת, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד של 2%, והפד כבר הפחית את הריבית בשנה שעברה באחוז שלם, לרמה של 4.25%-4.5%.
טראמפ: "אני מבין בריבית יותר טוב מהם"
נשיא ארה"ב לא מסתיר את חוסר שביעות רצונו מהמדיניות המוניטרית. "אני חושב שאני מבין בריבית הרבה יותר טוב מהם, ובוודאי יותר טוב מזה שאחראי על ההחלטות", אמר טראמפ בשבוע שעבר. "אני רוצה לראות את הריבית יורדת – והרבה".
אבל הפד לא מתכוון לשתף פעולה עם הדרישה. לורנס סאמרס, לשעבר שר האוצר בממשל קלינטון, מזהיר כי "התערבות ציבורית של ממשלות יכולה להיות הרסנית – הפד פשוט לא יקשיב".
בעבר, מעורבות פוליטית בהחלטות ריבית הובילה פעמים רבות לאי-יציבות כלכלית. שנות ה-70 וה-80 בארה"ב הוכיחו עד כמה מסוכן להכניס שיקולים פוליטיים להחלטות המוניטריות – ולכן, מאז, הבנקים המרכזיים בעולם זכו לעצמאות מוחלטת בקביעת הריבית.
עם זאת, היו גם חריגים. אחד הבולטים שבהם הוא נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שהתערב במדיניות הריבית במדינתו, מה שהוביל לאובדן אמון השווקים ולהתפרצות אינפלציונית חריפה.
פרופ' איזבלה וובר מאוניברסיטת מסצ'וסטס מסבירה כי "אם הפד יוריד ריבית עכשיו, זה ייראה כאילו הוא נכנע ללחץ של טראמפ ואיבד את עצמאותו – וזה מסר בעייתי מאוד לשווקים".
מה יעשה הפד?
למרות הלחץ הנשיאותי, הפד לא צפוי לשנות כיוון. פאוול עצמו מתכוון להימנע מאזכור שמו של טראמפ במסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה, ולהדגיש כי קובעי המדיניות "נשענים על נתונים, ולא על פוליטיקה".
גם השוק מבין שהבנק המרכזי לא ממהר לזוז. "אם הכלכלה תמשיך לצמוח בקצב הנוכחי ולא נראה זעזועים כלכליים משמעותיים, יהיה לפד קשה להוריד את הריבית בקצב שטראמפ רוצה", מעריך סאמרס.
למרות שטראמפ לא צפוי לפטר את פאוול לפני תום כהונתו ב-2026, הלחץ הפוליטי לא ייעלם. וינסנט ריינהרט, כלכלן ראשי ב-BNY Investments ולשעבר בכיר בפד, מסביר כי "המחיר של עצמאות בנקים מרכזיים הוא שהם תמיד יהיו מטרה לביקורת פוליטית".
לדבריו, "יו"ר הפד תמיד יהיה דמות לא אהודה – זה חלק מהתפקיד". במקרה של טראמפ, הביקורת לא רק שלא תיעלם, אלא עשויה להתגבר ככל שנתקרב לבחירות 2028.