ממשלת גרמניה, ובפרט מדינת סקסוניה, מצאה את עצמה במרכזו של סיפור מעניין הנוגע למכירת כמות גדולה של ביטקוין – המטבע הדיגיטלי המוביל בעולם.
לאחרונה, ב-13 ביולי, מדינת סקסוניה בגרמניה השלימה את מכירתם של 50,000 ביטקוין שהוחרמו מאתר הפיראטיות movie2k. המכירה הניבה כ-2.87 מיליארד דולר, המהווים רווח של יותר מ-740 מיליון דולר בהשוואה לעלות הרכישה המקורית של 2.13 מיליארד דולר בינואר.
תנודות השוק והשלכותיהן
מיד לאחר המכירה, מחיר הביטקוין זינק ב-16.55%. עלייה זו מיוחסת לניסיון ההתנקשות בנשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, אשר הגדיל את סיכוייו לזכייה בבחירות בנובמבר. כתוצאה מכך, הממשלה הגרמנית החמיצה רווח פוטנציאלי נוסף של 124 מיליון דולר.
הפוטנציאל לרווח מקסימלי היה גבוה אף יותר בחודש מרץ, כאשר הביטקוין הגיע לשיא היסטורי של כ-74,000 דולר. מכירה תיאורטית של 50,000 ביטקוין באותה עת הייתה מניבה רווח של 1.5 מיליארד דולר למדינה. יתרה מזאת, ירידה של 12% במחיר הביטקוין במהלך תקופת המכירות של הממשלה הגרמנית הובילה גם היא להפסד רווחים פוטנציאליים.
הסיבות למכירת החירום
משרד התובע הציבורי בדרזדן הורה על "מכירות חירום" של הביטקוין ביוני, מתוך חשש שערך המטבע עלול לרדת ביותר מ-10%. המשרד הסביר כי מכירה של פריטים בעלי ערך לפני סיום הליכים פליליים מחייבת על פי חוק כאשר קיים סיכון לאובדן ערך משמעותי של כ-10% או יותר. לטענתם, תנאים אלה התקיימו תמיד עם הביטקוין בשל תנודות המחירים הקיצוניות והמהירות.
תגובות השוק והמשקיעים
הצהרה זו מתיישבת עם הביקוש הגובר לביטקוין בקרב משקיעי ETF וקרנות אחרות בזמן מכירות הביטקוין של הממשלה הגרמנית. ג'יימס באטרפיל, חוקר בחברת ניהול הנכסים CoinShares, ציין כי בשבוע שהסתיים ב-13 ביולי, הביטקוין ראה את חמישית הזרימות השבועיות הגדולות ביותר שנרשמו אי פעם, עם 1.35 מיליארד דולר, בעוד שהשקעות על ירידת ערך הביטקוין (short-bitcoin) ראו את הזרימות השליליות הגדולות ביותר מאז אפריל, בסך 8.6 מיליון דולר.
באטרפיל הוסיף כי הם מאמינים שחולשת המחירים בשל מכירות הביטקוין של הממשלה הגרמנית ושינוי בסנטימנט בעקבות מדד המחירים לצרכן (CPI) נמוך מהצפוי בארצות הברית, הניעו משקיעים להגדיל את אחזקותיהם.
מגמות עולמיות בטיפול בביטקוין
בשנה שעברה, ממשלת ארצות הברית מכרה חלק ממלאי הביטקוין שלה שהוחרם מ-Silk Road, בעוד מדינות כמו אל סלבדור מצברות באופן רשמי ביטקוין כנכס רזרבה אסטרטגי. לאחרונה, עלו דיונים על האפשרות שארצות הברית תשתמש בביטקוין עבור הרזרבות האסטרטגיות שלה כבר בשנת 2028.
סיפור זה ממחיש את האתגרים העומדים בפני ממשלות בטיפול בנכסים קריפטוגרפים שהוחרמו, תוך איזון בין דרישות חוקיות, תנודתיות השוק ורווחים פיננסיים פוטנציאליים. למרות ההחמצה של רווחים נוספים, הממשלה הגרמנית עדיין הצליחה להפיק רווח משמעותי ממכירת הביטקוין.
ככל שהשימוש במטבעות דיגיטליים מתרחב, סביר להניח שנראה יותר ממשלות ומוסדות פיננסיים גדולים מתמודדים עם סוגיות דומות. המקר הזה מספק תובנות חשובות לגבי האתגרים וההזדמנויות בעולם המטבעות הדיגיטליים. הוא מדגיש את הצורך ברגולציה ברורה, באיזון בין ניהול סיכונים ומקסום רווחים, תוך התמודדות עם טכנולוגיה חדשנית ושוק תנודתי. ככל שהעולם ממשיך להתקדם לעבר עתיד דיגיטלי יותר, לקחים אלה יהיו בעלי חשיבות רבה עבור ממשלות, מוסדות פיננסיים ומשקיעים כאחד.
