אובדן אמון הוא משבר שקשה למדוד במספרים – גם בעולמות שבהם המספרים מדברים חזק.
במקרה של מנטרה (Mantra), פרויקט שמתמקד בטוקניזציה של נכסים מהעולם האמיתי, הקריסה הפתאומית של טוקן OM הייתה לא רק אירוע פיננסי מהדהד אלא גם נקודת מבחן אמיתית ליחסים שבין הנהגת הפרויקט לבין הקהילה התומכת בו.
בתוך 24 שעות, שווי הטוקן צנח ביותר מ-90%, מאות מיליוני דולרים התאדו, והביטחון שהתבסס על חזון מבוזר ומודל כלכלי חדשני – נעלם כמעט באותה מהירות. עכשיו, כשאובדן האמון הפך למטבע העיקרי בזירה, מנכ"ל הפרויקט, ג'ון מאלין, בוחר בצעד בלתי שגרתי: לוותר על מאות מיליוני דולרים ולהציב את עצמו לשיפוט ישיר של הקהילה.
300 מיליון מטבעות – מהלך אמון או ויתור אסטרטגי?
מאלין הודיע על המהלך בציוץ שפורסם ב-X ב-16 באפריל, שם כתב: "אני מתכוון לשרוף את כל המטבעות שהוקצו לצוות. אם וכאשר נצליח לייצב את המצב, הקהילה תוכל להחליט אם הרווחנו מחדש את האמון שלה". מדובר בהקצאה בשווי מוערך של כ-236 מיליון דולר לפי מחיר השוק הנוכחי, אך בעבר עמדה על קרוב ל-1.89 מיליארד דולר – לפני שהטוקן התרסק ממחיר של כ-6.30 דולר לפחות מ-0.52 דולר.
The teams token allocation are actually vesting only starting in 2027, which is 30 months from mainnet launch (Oct. 24).
I’m planning to burn all of my team tokens and when we turn it around the community and investors can decide if I have earned it back. 🫡🕉️ https://t.co/ZQR1H5xAqF
— JP Mullin (🕉, 🏘️) (@jp_mullin888) April 15, 2025
המטבעות נועדו להשתחרר בשלבים בין 2027 ל-2029, והיוו כ-16.88% מהיצע המטבע הכולל. מאלין לא רק מוותר עליהם, אלא גם מוכן להעביר את ההחלטה לידי הקהילה, דרך מנגנון הצבעה מבוזר. בכך, הוא מנסה לייצר מחדש חוזה חברתי מול המשתמשים – תוך ויתור על תגמול עתידי בתמורה להזדמנות שנייה.
אלא שלא כל חברי הקהילה משוכנעים שזה הצעד הנכון. רן ניונר, מייסד Crypto Banter, טען שהמהלך עלול לערער את היכולת של הצוות להמשיך להתקדם: "אנחנו רוצים צוותים שיש להם תמריץ ברור להשקיע ולבנות. אם תשרוף את התמריץ, אתה פוגע במנוע שמזיז את המערכת קדימה".
קריסת המטבע, ההכחשות, והניסיון לייצוב מחדש
ההתרסקות המהירה של OM גרמה לבלבול בשוק ולעלייה חדה בהאשמות. לפי CoinGecko, שווי המטבע נחתך ביותר מ-90% ביום אחד, תוך שעה, והיקף השוק שלו התכווץ ב-5.5 מיליארד דולר.
ברקע, החלו לצוץ טענות לפיהן הנהלת מנטרה שלטה ברוב מוחלט של ההיצע וייתכן שאף ביצעה מניפולציות מסחריות פנימיות. החברה דחתה את ההאשמות מכל וכל, והדגישה כי הקריסה נבעה מ"נזילות פזיזה" ושינויים בטוקנומיקה שבוצעו עוד באוקטובר.
בורסות כמו OKX ובינאנס, שדרכן התבצעו עסקאות OM בהיקפים גדולים, פרסמו הבהרות לפיהן לא היה להן כל קשר לירידות. לטענתן, התנודתיות החריגה הובילה לגל של חיסולים אוטומטיים בין בורסות – מה שיצר לחץ נוסף והאיץ את הקריסה.
מה גרם לקריסה – והאם זה יכול לקרות שוב?
הקריסה של OM לא נבעה מאירוע בודד, אלא מצירוף נסיבות שמצביע על מבנה שוק רגיש במיוחד. לפי הערכות בשוק, ייתכן ששינויים בטוקנומיקה שבוצעו באוקטובר האחרון עוררו אי ודאות בקרב חלק מהמשקיעים. בשילוב עם מכירות גדולות של המטבע, הופעלו מנגנוני חיסול אוטומטיים בבורסות – שהגיבו לירידה במחיר בסגירת פוזיציות ממונפות. התוצאה: תגובת שרשרת של מכירות שהחמירה את הצניחה.
מה שבלט במיוחד באירוע הזה הוא היעדר מנגנוני בלימה – לא קרן מגינה, לא רכישות חירום מהצוות, ולא פעולה מתואמת לעצירת הסחף. השוק פשוט התגלגל למטה, ללא נקודת עצירה.
אז האם זה יכול לקרות שוב? כן, במיוחד בפרויקטים שבהם מתקיימים תנאים דומים: מסחר ממונף, שינויים במודל הכלכלי או העדר שקיפות מלאה על מבנה ההקצאות. גם אם אין הוכחה לקשר ישיר, הקריסה של OM משקפת את הסיכון שקיים כשיש פער בין תחושת היציבות לבין המבנה בפועל.
