גל חדש של חברות ציבוריות הופך בהדרגה לגופים שמרכז פעילותם הוא החזקת נכסי קריפטו.
הן מגייסות מיליארדים דרך שוק ההון – ומנתבות את הכסף לרכישת ביטקוין, את׳ריום, סולאנה ואפילו XRP. מבחוץ זה נראה כמו ניסיון למקסם ערך לבעלי המניות, אך בפנים מתרקם מודל פיננסי חדש לגמרי.
פיטר צ’אנג, ראש תחום המחקר ב-Presto, משווה את המגמה הזאת לפרקטיקות פיננסיות ששינו את וול סטריט: רכישות ממונפות בשנות ה-80, וקרנות הסל בשנות ה-90. “אלא שההבנה הציבורית של המודלים האלו עדיין שטחית”, כתב בדו”ח שפרסם השבוע. לדבריו, החברות הללו פועלות כ-SPAC לשעבר (חברה ציבורית ללא פעילות, שגייסה הון במטרה למזג חברה פרטית ולהפוך אותה לציבורית), או כחברות רדומות שהוסבו לרכישת קריפטו – תוך שימוש בכלי מימון מגוונים כמו מניות בכורה, אג”ח להמרה והנפקות לפי שוק.
המודל המוביל מגיע בהשראת חברת Strategy של מייקל סיילור, שנחשבת לחלוצה בתחום. אך בעוד Strategy התמקדה בביטקוין, יש כעת עניין הולך וגובר גם במטבעות מבוססי Proof-of-Stake – שבהם ניתן לייצר תשואה מתמשכת דרך סטייקינג, לדוגמת סולנה ואת׳ריום.
האם מדובר בסיכון מערכתי חדש? לא בדיוק
העלייה החדה במספר חברות הקריפטו הציבוריות מעוררת דאגה, במיוחד לגבי האפשרות לגל פשיטות רגל חדש אם השוק יהפוך דובי. אולם צ’אנג טוען שהסיכונים האלו שונים מאוד מהקריסות הגדולות של 2022 – כמו זו של Terra, פרויקט קריפטו שהתבסס על מטבע יציב אלגוריתמי בשם UST, שהתמוטט תוך פחות משבוע וגרר את המטבע המשלים LUNA להתרסקות מוחלטת; או זו של קרן הגידור Three Arrows Capital, שנפלה תחת לחץ מינוף כבד וחשיפה למערכת אקולוגית רעועה.
לדבריו, מרבית החברות כיום נמנעות ממשכון נכסי הקריפטו שברשותן לשם גיוס חוב – ובכך מצמצמות משמעותית את הסיכון למצב שבו ירידת מחירים פתאומית תיאלץ אותן למכור נכסים כדי להחזיר הלוואות – תרחיש מוכר מעולם הקריפטו שבו שווי הביטחונות צונח והלווים נדרשים להוסיף כספים או לממש את ההחזקות (מה שמכונה Margin Call).
לפי נתוני Presto, מתוך 44 מיליארד דולר שגויסו או בתהליך גיוס בקרב 12 חברות עיקריות, רק שליש ממומן בחוב – ומתוך החוב הזה, כ-87% כלל אינו מגובה בבטוחות.
עם זאת, הסיכון עדיין קיים: במקרה של לחץ נזילות חריף וחוסר גישה למקורות מימון חלופיים, החברות עלולות להיאלץ למכור חלק מהחזקותיהן. אבל מדובר בצעדים קיצוניים ולא בתרחיש הבסיס, טוען צ’אנג.
גם האפשרות להשפעה מצד משקיעים אקטיביסטים, שעשויים ללחוץ על מכירת נכסים כדי לסגור פערים בין מחיר השוק לשווי הנכסי (NAV), לא בהכרח תוביל לפירוק מיידי. ברוב המקרים, לדבריו, משקיעים כאלה יעדיפו פעולות כמו רכישות עצמיות או שיפור מוניטין השוק – ורק לעיתים נדירות ידרשו חיסול כולל של נכסי הקריפטו.
העתיד: איזון בין צמיחה וסיכון
נכון להיום, למעלה מ-200 חברות כבר מיישמות אסטרטגיה כזו – ביניהן שמות חדשים כמו Twenty One (של Tether), טראמפ מדיה, GameStop, וחברת Nakamoto Holdings. הן מצטרפות לשמות מבוססים יותר כמו Metaplanet ו-KULR.
לא כולם מרוצים מההתפתחות. בבנק הקריפטו Sygnum מזהירים שהיקף הרכישות המוסדיות עלול לפגוע במעמד של ביטקוין כנכס בטוח, במיוחד אם ייהפך לנכס “בלתי מתאים” לרזרבות של בנקים מרכזיים. גם ב-Coinbase Institutional מזהירים מסיכונים מערכתיים עתידיים – אבל מעריכים שההשפעה המיידית מוגבלת.
מנגד, סיילור נשאר אופטימי. בראיון ל”פייננשל טיימס” הדגיש כי המבנה ההוני של Strategy נבנה לשרוד גם ירידה של 90% במחיר הביטקוין לאורך מספר שנים. לדבריו, בעלי המניות יסבלו – אך החברה תשרוד.
המסר של צ’אנג ברור: השוק לא נהיה מסוכן יותר – הוא נהיה מורכב יותר. הסיכון האמיתי אינו במבנה החדש, אלא באופן שבו כל שחקן מתכנן את צרכי הנזילות שלו מול שוק הפכפך.
