בפסגת BFSI של Business Standard שנערכת השנה, ניכר כי עולם הפיננסים ההודי עומד בצומת דרכים משמעותית – והפעם, עם מבט חד אל עבר תחום הקריפטו. בעוד הודו ממשיכה לטפס במעלה הדירוגים העולמיים בכל הנוגע לאימוץ מטבעות דיגיטליים, השיח סביב עתיד התחום במדינה הופך לרלוונטי יותר מאי פעם.
בין הדוברים המרכזיים בפסגה ניתן למצוא את סומיט גופטה, שהדגיש את מיקומה של הודו במקום הראשון בעולם באימוץ קריפטו לשנת 2025 – נתון שמבהיר עד כמה התחום כבר אינו שולי או ניסיוני, אלא חלק בלתי נפרד מהשיח הפיננסי במדינה.
רגולציה, חדשנות ומה שביניהן
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בפסגה היא הצורך ברענון מדיניות הקריפטו של הודו. תחת הכותרת "צומת הדרכים של הקריפטו בהודו: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על המדיניות?", התכנסו בכירים מהמערכת הפיננסית, כולל רגולטורים, בנקים, גופים חוץ-בנקאיים וחברות ביטוח, כדי לדון בשאלה שמעסיקה רבים: כיצד ממשיכים מכאן?
הפער בין קצב האימוץ של מטבעות דיגיטליים לבין קצב ההסדרה הרגולטורית יוצר מתיחות מובנית. מצד אחד, ישנה הכרה הולכת וגוברת בפוטנציאל של קריפטו ככלי פיננסי לגיטימי – הן להשקעה והן כאמצעי תשלום. מצד שני, חוסר הוודאות הרגולטורית מקשה על גופים מוסדיים לפעול בתחום בביטחון.
הדיונים בפסגה לא נשארו ברמת האתגר – הם עסקו גם בפתרונות. בין היתר, עלו רעיונות להקמת מסגרות רגולטוריות גמישות יותר, שיאפשרו ניסוי וטעייה מבלי לפגוע ביציבות הפיננסית. בנוסף, הועלתה האפשרות לשיתוף פעולה הדוק יותר בין המגזר הציבורי לפרטי, במטרה לבנות תשתית רגולטורית שתאזן בין חדשנות לבין פיקוח.
טכנולוגיה משנה את פני הבנקאות
הדיון בקריפטו לא התרחש בחלל ריק. הוא משתלב במגמה רחבה יותר של שינוי עמוק במערכת הפיננסית ההודית, שמונעת על ידי טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, בלוקצ'יין והלוואות דיגיטליות.
המעבר ממודלים בנקאיים מסורתיים לגישות מבוססות-טכנולוגיה לא רק משנה את הדרך שבה לקוחות צורכים שירותים פיננסיים, אלא גם מאלץ את המוסדות הפיננסיים לחשוב מחדש על תפקידם.
הדוברים בפסגה הדגישו את הצורך במערכות סייבר מתקדמות, שירותים מותאמים אישית, וחוויית משתמש חלקה – כל אלה הפכו לסטנדרט החדש. בתוך כך, הקריפטו נתפס לא רק כאפיק השקעה, אלא כחלק מהתשתית העתידית של המערכת הפיננסית – במיוחד כשמדובר בהעברות כספים חוצות גבולות, בנקאות ללא תיווך, ואפילו זהות דיגיטלית.
מבט קדימה: שוק ההון, בנקים זרים וקריפטו
מעבר לדיון בקריפטו ובטכנולוגיה, הפסגה נגעה גם בנושאים רחבים יותר שמשפיעים על מגזר BFSI בהודו – כמו תפקידם של בנקים זרים, עתיד המכשירים הדיגיטליים בבנקאות קמעונאית, והעמקת שוק ההון המקומי.
ככל שהודו שואפת להפוך למוקד פיננסי עולמי, השילוב של מטבעות דיגיטליים בתוך המערכת הפיננסית המסורתית הופך לשאלה של מתי – לא אם.
הפסגה השנה לא הביאה בשורה אחת דרמטית, אבל היא כן שיקפה תהליך עומק שמתרחש מתחת לפני השטח: ההכרה בכך שקריפטו הוא כבר לא שוליים, אלא חלק מהמרכז. כדי לממש את הפוטנציאל הזה, נדרשת מדיניות חכמה, רגולציה גמישה, ובעיקר – נכונות להקשיב, ללמוד ולנסות.
הפסגה הזו לא סיימה את הדיון – היא רק התחילה אותו.
