בלאקרוק, אחת מחברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם, הצליחה לרגש את קהילת הביטקוין, אבל לא לאורך זמן. בפרסומת בת שלוש דקות ששחררה לאחרונה, הציגה החברה שורת יתרונות מרשימים של המטבע הדיגיטלי המוביל. אך כעבור 90 שניות בלבד, התחושות השתנו כשהופיעה על המסך הערה קטנה אך משמעותית: "אין כל הבטחה שמגבלת ההיצע של ביטקוין ל-21 מיליון יחידות תישאר בעינה."
התגובה מצד הקהילה לא איחרה לבוא. ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), תויגו דברי החברה כ-"FUD" (הפצת פחד, חוסר ודאות וספקות), "מידע כוזב," ואף כצעד "לא הוגן." מייקל סיילור, יו"ר מיקרוסטרטג'י ואחד מתומכי הביטקוין הבולטים, שיתף את הסרטון, מה שהוביל לגל תגובות סוערות.
BlackRock explains #Bitcoinpic.twitter.com/X2fPl8tL2s
— Michael Saylor⚡️ (@saylor) December 17, 2024
מה מסתתר מאחורי האזהרה?
ההערה אינה חדשה; היא מופיעה כבר זמן מה במסמכי ההגשה של בלאקרוק לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) בנוגע לקרן הסל של הביטקוין שלה, IBIT. במסמכים אלו, החברה מזהירה כי קיימת אפשרות תיאורטית שמגבלת ההיצע תופר בעתיד, אם תתרחש "מזלג קשה" (Hard Fork) שיאפשר שינוי כזה. Hard Fork הוא שינוי משמעותי בפרוטוקול של רשת הבלוקצ'יין, אשר יוצר גרסה חדשה של התוכנה שאינה תואמת לאחור. במקרים כאלו, מתפצלות שתי רשתות – האחת ממשיכה עם הכללים הישנים, והשנייה פועלת על פי הכללים החדשים.
הדבר נובע מחוסר הסכמה בתוך הקהילה, למשל בין כורים, מפתחים או משתמשים, על עדכון הפרוטוקול.
במקרים של מזלג קשה, כל צומת (Node) שמריץ את התוכנה הישנה אינו מסוגל לתקשר עם צמתים שמריצים את התוכנה החדשה, והדבר מוביל ליצירת שתי רשתות בלוקצ'יין נפרדות, שכל אחת מהן ממשיכה לפעול באופן עצמאי. דוגמה בולטת לכך היא הפיצול של ביטקוין וביטקוין קאש (BCH) בשנת 2017, שנבע ממחלוקות על גודל הבלוקים ברשת וההשפעה שלהם על ביצועי המערכת.
התרחיש הראשון, אותו מתארת בלאקרוק, הוא "באג טכני" במערכת הביטקוין. מקרה דומה התרחש בעבר, כאשר באוגוסט 2010, נגרם "פיצוץ ערך" שייצר מעל 184 מיליארד ביטקוין בטעות. הבאג תוקן במהרה על ידי יוצר הביטקוין, סאטושי נאקאמוטו, ומאז לא נרשמו מקרים משמעותיים נוספים.
התרחיש השני הוא "מזלג רצוני," שבו תתבצע התאמה יזומה לפרוטוקול של ביטקוין. דוגמה לכך היא הצעה המכונה "פליטת זנב" (Tail Emissions), שמטרתה לתמרץ כורים להמשיך לאבטח את הרשת גם לאחר שהתגמולים על הכרייה יסתיימו, בשנת 2140. רוב ההצעות הללו שומרות על כמות הביטקוין הקיימת, אך ישנן גרסאות שמציעות הגדלה קלה של ההיצע.
מהי פליטת זנב?
"פליטת זנב" היא מנגנון כלכלי שמטרתו לשמור על אבטחת רשתות מבוססות כרייה, כמו ביטקוין, גם אחרי שתגמולי הכרייה (Mining Rewards) ייעלמו לחלוטין. כיום, הכורים מתוגמלים גם ממטבעות חדשים שנוצרים ("תגמולי בלוק") וגם מעמלות עסקאות. בשנת 2140, כשמלאי הביטקוין יגיע למגבלה של 21 מיליון, יסתיימו תגמולי הבלוק, והכורים ייאלצו להסתמך רק על עמלות העסקאות.
כדי להתמודד עם החשש שמערכת הביטקוין לא תהיה מאובטחת מספיק, הצעות "פליטת זנב" מציעות להכניס מטבעות חדשים למחזור כדי לתמרץ כורים להמשיך בעבודתם. ברוב ההצעות מדובר במחזור מחדש של מטבעות "שרופים" או בלתי ניתנים לשימוש, כך שמגבלת ה-21 מיליון נשמרת. עם זאת, קיימות גם הצעות להגדלת כמות המטבעות בצורה מוגבלת, כדי להבטיח אבטחה מספקת.
המציאות בשטח
כיום, ישנם מעל 67,000 צמתים (Nodes) ברחבי העולם שמוודאים את עמידת מערכת הביטקוין במגבלת ה-21 מיליון. כל ניסיון לשנות את ההגבלה יידרש לאישור רחב מאוד מצד קהילת המשתמשים. מאז הקמת ביטקוין ועד היום, אף הצעה משמעותית לשינוי המגבלה לא זכתה לתמיכה רחבה, ורבים רואים בסבירות לתרחיש כזה אפסית.
עם זאת, בבלאקרוק בוחרים לציין את האפשרות, גם אם כהסתייגות משפטית בלבד. עורכי הדין של החברה, כך נראה, לא לוקחים סיכונים מיותרים ומעדיפים להגן על משקיעי הקרן מפני כל תרחיש, רחוק ככל שיהיה.
הסיכוי לשינוי במגבלת היצע הביטקוין הוא אכן תיאורטי בלבד. אך המקרה מעלה שאלה מעניינת: עד כמה יש להתחשב בתרחישים קיצוניים כאשר מדובר בפרסום מידע למשקיעים? בזמן שבלאקרוק בוחרת להיזהר, הקהילה ממשיכה להגן על אחת מאבני היסוד המרכזיות של ביטקוין – מוגבלות ההיצע שלו.
