הזינוק של יותר מ-200% בשווי הכולל הנעול (TVL) בפרוטוקולים מבוססי נכסים אמיתיים (RWA) במהלך השנה האחרונה הוא לא פחות ממהפכה שקטה. RWA (Real-World Assets) הם נכסים פיננסיים מסורתיים – כמו אג"ח, נדל"ן והלוואות – שעוברים תהליך של טוקניזציה, כלומר, ייצוג דיגיטלי על גבי הבלוקצ'יין, מה שמאפשר מסחר נזיל ושקוף יותר. אם בעבר השוק הזה היה מפוזר בין סוגים שונים של נכסים – כמו נדל"ן, הלוואות פרטיות וחוזים פיננסיים – הרי שהיום ברור שהכיוון משתנה: ני"ע ממשלתיים הם המלכים הבלתי מעורערים של התחום, עם נתח שוק שמזנק ל-66% לעומת 36% בלבד לפני שנה.
מובילי המהפכה: מי מחזיק את הכסף הגדול?
בראש רשימת הפרוטוקולים ששולטים בתחום עומדות שתי שחקניות מרכזיות: Usual Protocol ו-Hashnote USYC, שכל אחת מהן מחזיקה כיום כ-1.48 מיליארד דולר בנכסים מנוהלים.
Usual Protocol היא פלטפורמה המנפיקה מטבעות יציבים שמגובים בנכסים ממשיים. השיטה שלה פשוטה אך חכמה: היא מנפיקה טוקנים המבוססים על אג"ח ונכסים ריאליים אחרים, ומחלקת את הערך הנוצר למשתמשים שלה דרך מנגנון של ממשל מבוזר (Governance Tokens).
מצד שני, Hashnote פועלת כגוף פיננסי מסורתי יותר, אך בתוך עולם הקריפטו. מדובר בפלטפורמת ניהול נכסים דיגיטליים, הפועלת תחת רגולציה מלאה ומציעה למשקיעים פתרונות חדשניים המשלבים בין קרנות מסורתיות לנכסים מבוזרים.
מה שמשותף לשתי השחקניות הללו הוא הבחירה בני"ע ממשלתיים כנכס הבסיסי המרכזי שלהן. ההעדפה הזו אינה מקרית – מדובר בהשקעה שנחשבת בטוחה ויציבה יותר לעומת נכסים אחרים בתחום הקריפטו, מה שמושך גם משקיעים מוסדיים גדולים.
אג"ח במקום ביטקוין? למה המוסדות נכנסים לשוק ה-RWA
השינוי החד בהרכב שוק ה-RWA נובע מהעדפה גוברת לנכסים מפוקחים ויציבים יותר. אם לפני שנה בלבד אג"ח ממשלתיות היוו 36% בלבד מהשוק, הרי שכיום הנתון הזה עומד כבר על 66% – עלייה דרמטית שמעידה על מגמה עמוקה יותר.
הסיבות לכך רבות, אבל המרכזית שבהן היא הביקוש הגובר לנכסים עם רמות סיכון נמוכות יחסית. בזמן ששוק הקריפטו מתמודד עם תנודתיות גבוהה ועם משברים כמו קריסת בורסות מסוימות ורגולציה בלתי צפויה, המשקיעים מחפשים אלטרנטיבה שמציעה תשואה יציבה עם סיכון נמוך יותר. אג"ח ממשלתיות – במיוחד אלה של ארה"ב – עונות בדיוק על הצורך הזה.
בנוסף, ההתבגרות של שוק ה-RWA הופכת אותו להרבה יותר אטרקטיבי עבור משקיעים מוסדיים. בעבר, הכניסה של גופים גדולים לעולם הקריפטו הייתה מסובכת בגלל היעדר רגולציה ברורה ופחד מהונאות. אבל כאשר מדובר בני"ע ממשלתיים – שמשמשים כבסיס למערכת הפיננסית העולמית – הרבה יותר קל למוסדות להצדיק את ההשקעה ולשלב את הנכסים הללו בפורטפוליו שלהם.
מה תעשה המדיניות האמריקאית? הרגולציה שעשויה לשנות את הכל
אחד הגורמים המשפיעים ביותר על התחום בימים אלה הוא המדיניות הרגולטורית בארה"ב, שעלולה לשנות את חוקי המשחק לחלוטין.
לפי דיווחים, הנשיא החדש דונלד טראמפ שוקל לקדם צו נשיאותי שיכריז על הקריפטו כ"עדיפות מדיניות לאומית", מה שטרם נעשה. במקביל, ישנן יוזמות להקמת מועצות ייעוץ מיוחדות לתחום הקריפטו, שיאפשרו לתעשייה לנהל דיאלוג ישיר עם הרגולטורים.
מדיניות כזו עשויה לשדר מסר של לגיטימציה לכל התחום – אבל במיוחד לפרוטוקולים של RWA, ובעיקר לאלו שמתמקדים בני"ע ממשלתיים. אחרי הכול, אם הממשל האמריקאי יחליט לאמץ קריפטו כחלק בלתי נפרד מהמגזר הפיננסי, הנכסים שיהיו המועמדים הטבעיים לקבל הכרה רשמית הם אלה שכבר מבוססים על כלים פיננסיים מסורתיים.
התוצאה האפשרית? כניסה רחבה עוד יותר של משקיעים מוסדיים והמשך הגידול המואץ בשווי ה-TVL של תחום ה-RWA.
השינוי שמתרחש בעולם הקריפטו כרגע אינו מקרי. הזינוק המרשים של 200% ב-TVL של פרוטוקולי RWA, יחד עם המעבר החד לנכסים מבוססי אג"ח, מסמנים התבגרות משמעותית של השוק.
המגמה ברורה: יותר ויותר משקיעים – ובמיוחד גופים מוסדיים – מעדיפים לשלב נכסים דיגיטליים מגובי ממשלות בתיק ההשקעות שלהם. זה הופך את תחום ה-RWA לשחקן משמעותי בעידן החדש של הפיננסים הדיגיטליים.
ככל שהמדיניות הרגולטורית בארה"ב תהפוך ברורה יותר, וככל שהתחום ימשיך לצמוח, ייתכן שנראה את שוק הקריפטו מתמזג יותר ויותר עם העולם הפיננסי המסורתי – ולא רק כאיום עליו, אלא כחלק בלתי נפרד ממנו.
